האם מותר לעשות קעקוע?

האיסור

״ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם, וכתובת קעקע לא תתנו בכם, אני ה׳״ (ויקרא יט, כח). השולחן ערוך (יו״ד קפ, א) מגדיר: ״כתובת קעקע – היינו ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בכחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים״. הקיצור (קסט, א) מוסיף: ״כתב המחקה ושקוע שאינו נמחק לעולם״, וגם הצובע תחילה ואחר כך שורט – עובר.

מה בכלל האיסור

כל קעקוע של ימינו, שבו מחט מחדירה צבע אל מתחת לעור – אסור מן התורה, בין כתב ובין ציור, בין גדול ובין קטן. גם קעקוע קוסמטי – איפור קבוע של גבות או שפתיים – נידון בפוסקים, ורובם אסרו כשהוא נחקק ונשאר זמן רב. יש שהקלו בהלכה מסוימת כשהצבע נעלם תוך זמן קצר.

מה מותר

״מכל מקום מותר ליתן אפר ושאר דברים על המכה״ (קיצור קסט, א) – לצורך רפואי. וכן צבע שאינו חודר לעור – חינה, טוש, מדבקות – אינו קעקוע. סימון רפואי לקרינה – הפוסקים התירו בדרך כלל, כי הוא לצורך רפואה ואינו לשם נוי; בכל מקרה כזה שואלים רב ורופא.

מי שכבר יש לו

מי שעשה קעקוע בעבר – אין חובה להסירו, והוא יכול לחיות כיהודי שומר מצוות לכל דבר. הסרה בלייזר היא בחירה אישית, ואין בה חיוב. התשובה היא על המעשה, לא על הסימן שנשאר.

הטעם

הרמב״ם כתב שזה היה מנהג של עובדי עבודה זרה, שחקקו את שם אלוהיהם על גופם. הגוף הוא ״צלם אלוקים״, והתורה ביקשה שלא נשנה אותו בסימנים של קבע.