האם מותר לתת מעשר להורים שצריכים כסף?

הקרובים קודמים

השולחן ערוך (יו״ד רנא, ג) כותב: ״הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם – הרי זה בכלל צדקה, ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים. ואפילו אינו בנו ולא אביו אלא קרובו – צריך להקדימו לכל אדם״. סדר העדיפויות בצדקה מתחיל מהקרובים, אחר כך עניי העיר, ואחר כך עניי עיר אחרת.

אבל מהכסף שלו

בהלכות כיבוד אב ואם (יו״ד רמ, ה) נפסק שאם אין לאב ויש לבן – ״כופין אותו וזן אביו כפי מה שהוא יכול״. הרמ״א שם מביא דעה שאינו חייב לתת אלא מה שהיה נותן לצדקה, אבל מוסיף: ״ומכל מקום, אם ידו משגת – תבוא מארה למי שמפרנס אביו מצדקה״. כלומר, מי שיש לו – ייתן להוריו מעבר למעשר, ולא יסתפק בכספי הצדקה.

בפועל

מי שהכנסתו מצומצמת, והוריו זקוקים לעזרה – רשאי לתת להם מכספי המעשר, ואף עדיף להם מאשר לאחרים. מי שמצבו טוב – נותן להוריו מכספו הפרטי, ואת המעשר לעניים אחרים. גם הורים שאינם עניים לגמרי, אבל צריכים עזרה בהוצאה מסוימת – שואלים רב.

כבוד בנתינה

גם כשנותנים להורים ממעשר – נותנים בכבוד, בלי להזכיר את המילה ״צדקה״ ובלי לגרום להם בושה. ״ויתננו לו בסבר פנים יפות״ (יו״ד רמ, ד).

אחים

כשיש כמה ילדים – כולם משתתפים לפי יכולתם, וכל אחד יכול לתת חלק ממעשר וחלק מכספו, לפי מצבו.