מתי אומרים תפילת הדרך בטיסה?

הדין הבסיסי

השולחן ערוך (או״ח קי, ד) פוסק: ״היוצא לדרך יתפלל: יהי רצון… שתוליכנו לשלום״, ו(סעיף ז) ״אומר אותה אחר שהחזיק בדרך, ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה״. הקיצור (סח, א) מפרט: לאחר שיצא מעבורה של העיר – כשבעים אמה אחרי הבתים האחרונים.

בטיסה

בטיסה, הפוסקים כתבו שאומרים תפילת הדרך אחרי ההמראה, כשהמטוס כבר באוויר ויצא מתחום העיר שבה נמצא שדה התעופה. יש שאומרים מיד אחרי ההמראה, ויש שממתינים עד שהמטוס מתייצב בגובה. לפני ההמראה – המטוס עדיין ״בעיר״, ולכן לא אומרים. הנסיעה לשדה התעופה – אם היא ארוכה מפרסה מחוץ לעיר – יש שאומרים כבר בה, ואז אינם חוזרים ואומרים בטיסה באותו יום.

כמה פעמים

״אין צריך לומר אותה אלא פעם אחת ביום, אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום״ (קי, ה). לכן בטיסת המשך באותו יום – אין חוזרים. אבל אם לנו בדרך, או שהיה הפסק גדול (כמו לינה במלון) – אומרים שוב.

אם שכח

״אם שכח מלאומרה – יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך, ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה״ (קי, ז). לכן בטיסה – אומרים עד שהמטוס מתחיל לנחות ומתקרב לעיר היעד.

מנהגים

נוהגים לומר בלשון רבים – ״שתוליכנו״ – גם כשנוסעים לבד. יש שאומרים לפניה או אחריה פסוקים ופרקי תהילים. כדאי להצטרף לברכה של אדם אחר ולענות אמן.