האם אומרים תפילת הדרך בנסיעה ברכב יום יום?

הדין

השולחן ערוך (או״ח קי, ז) קובע: ״אומר אותה אחר שהחזיק בדרך, ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה, אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך״. כלומר, תפילת הדרך שייכת ליציאה מהעיר לדרך של פרסה לפחות.

נסיעה יומיומית

מי שנוסע כל יום לעבודה בעיר אחרת – אומר תפילת הדרך בכל יום, כי כל נסיעה בין עירונית היא ״דרך״. אומרים אותה פעם אחת ביום, והיא חלה על כל הנסיעות של אותו יום, כל עוד לא הפסיק בכוונה לחזור לביתו ללון. יש הנוהגים לומר שוב בדרך חזרה כשיצאו שוב מהעיר אחרי הפסקה ארוכה.

מתי אומרים

אחרי שיוצאים מהשטח הבנוי של העיר. מי ששכח – אומר כל זמן שהוא בדרך, עד שמתקרב לפרסה האחרונה לפני היעד, ואז אומר בלי חתימה.

הנהג

הנהג אומר בעיניים פקוחות, מבלי להסיח דעתו מהנהיגה. מומלץ ללמוד את הנוסח בעל פה, או שאחד הנוסעים יאמר בקול והנהג יענה אמן.

בעמידה?

לכתחילה נוהגים לעמוד אם אפשר, אבל ברכב – אומרים בישיבה. ראו תפילת הדרך ותפילת הדרך בטיסה.