קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ח

דין תפלת הדרך ושאר דברים שצריכין לזהר בדרך

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן ס״ח · 12 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, בֵּין מִבֵּיתוֹ בֵּין מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה לָן בַּדֶּרֶךְ, וְכֵן בַּחֲזָרָתוֹ לְבֵיתוֹ, לְאַחַר שֶׁיָּצָא מֵעִבּוּרָהּ שֶׁל הָעִיר, דְּהַיְנוּ שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה לְאַחַר שֶׁכָּלוּ כָּל הַבָּתִים, מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְכוּ'. אוֹמְרָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, רַק "וְתִתְּנֵנִי לְחֵן, אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְיוֹתֵר טוֹב לְאָמְרָהּ לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִיל מֵעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר. וּכְשֶׁהוּא כְּבָר בַּדֶּרֶךְ וְלָן בְּאֵיזֹה עִיר, יָכוֹל לְאָמְרָה בַּבֹּקֶר גַּם קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא.

2. סעיף ב׳

   אֵין לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ לָלֶכֶת לְכָל הַפָּחוֹת פַּרְסָה. וּלְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ פַּרְסָה הָרִאשׁוֹנָה. וְאִם שָׁכַח, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּל זְמַן שֶׁהוּא בַדֶּרֶךְ, וּבִלְבַד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְתוֹךְ פַּרְסָה הַסְּמוּכָה לָעִיר שֶׁהוּא רוֹצֶה לָלוּן בָּהּ.

3. סעיף ג׳

   תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ צְרִיכִין לְאָמְרָהּ סָמוּךְ לִבְרָכָה אַחֶרֶת. וְלָכֵן אִם יוֹצֵא בַּבֹּקֶר וְאוֹמֵר בַּדֶּרֶךְ בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, אוֹ שֶׁהָיָה לָן בַּדֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה עִיר (שֶׁאָז יָכוֹל לוֹמַר תְפִלַּת הַדֶּרֶךְ גַּם קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא) וְאוֹמֵר אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא בְּרְכַּת הַשַּׁחַר, יֹאמְרָהּ אַחַר בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל. וְאִם הוֹלֵךְ לְאַחַר הַתְּפִלָּה מִבֵּיתוֹ, יֹאכַל אוֹ יִשְׁתֶּה אֵיזֶה דָּבָר עַל הַדֶּרֶךְ, וִיבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְסָמוּךְ לָהּ יֹאמַר תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ, אוֹ יַטִיל מַיִם וִיבָרֵךְ אֲשֶׁר יָצַר, וְיִסְמְכֶהָ לָהּ.

4. סעיף ד׳

   יֵשׁ לְאָמְרָהּ בַּעֲמִידָה, וְאִם הוּא רוֹכֵב אוֹ הוֹלֵךְ בַּעֲגָלָה, אִם אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיד הַבְּהֵמָה, יַעֲמִידֶנָּהּ, מִשּׁוּם דְּרוֹכֵב כִּמְהַלֵּךְ דָּמִי. וְאִם לָאו, יֹאמְרָהּ כָּךְ.

5. סעיף ה׳

   אֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ. אֲבָל אִם חָנָה בְּאֵיזֹה עִיר עַל דַּעַת לָלוּן שָׁם, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ וְיָצָא מִמֶּנָּהּ לַעֲבוֹר חוּצָה לָהּ אוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, אוֹמְרָהּ פַּעַם שֵׁנִית. אִם הוֹלֵךְ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אוֹ שֶׁהָיָה לָן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹמְרָהּ בַּחֲתִימָה, וּבִשְׁאָר הַיָמִים אוֹמְרָהּ בְּלֹא חֲתִימָה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא לָן בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, נֶחְשָׁב הַכֹּל לְדֶרֶךְ אֶחָד.

6. סעיף ו׳

   טֶרֶם צֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ, יֵשׁ לוֹ לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר, צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵֹם לְדֶּרֶךְ פְּעָמָיו. וְיֵשׁ לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּעִיר שֶׁיְבָרְכוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ. וְיֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיְלַוּוּ אוֹתוֹ אֵיזֶה אֲנָשִׁים. וְהַמְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, צָרִיךְ לַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ עַד שֶׁהַהוֹלֵךְ יִתְעַלֵּם מֵעֵינָיו (מהריעב"ץ). הַמְּבָרְכִים לְהַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ לֹא יֹאמְרוּ לוֹ לֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶלָּא לֵךְ לְשָׁלוֹם. שֶׁהֲרֵי דָּוִד אָמַר לְאַבְשָׁלוֹם, לֵךְ בְּשָׁלוֹם, הָלַךְ וְנִתְלָה. וְיִתְרוֹ שֶׁאָמַר לְמשֶׁה, לֵךְ לְשָׁלוֹם, עָלָה וְהִצְלִיחַ. כְּשֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶרֶךְ. וְיֹאמַר בְּכָל יוֹם אֵיזֶה מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים בְּכַוָּנָה וְהַכְנָעָה. וְיִזָּהֵר שֶׁתְּהֵא לוֹ פַּת עִמּוֹ, אֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם קָרוֹב. גַּם יֵשׁ לוֹ לִקַּח עִמּוֹ צִיצִית, שֶׁמָּא תִפָּסֵל לוֹ צִיצָה וְלֹא יַשִּׂיג אַחֶרֶת וְיִתְבַּטֵּל מִמִּצְוָה. לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִכָּנֵס עַרְבִית לְבֵית הַמָּלוֹן, יִכָּנֵס בְּעוֹד הַחַמָּה זוֹרַחַת, וּלְמָחָר יַמְתִּין עַד הָנֵּץ הַחַמָּה וְיֵצֵא, וְאָז טוֹב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. לֹא יֹאכַל הַרְבֵּה כְּשֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ (אוֹרַח חַיִּים סִימָן ק"י).

7. סעיף ז׳

   בַּאַכְסַנְיָא שֶׁהוּא אוֹכֵל שָׁמָּה, צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אִם בַּעַל הַבַּיִת וְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ הֵמָה כְּשֵׁרִים וְנֶאֱמָנִים. וְאִם רוֹצֶה לֶאֱכֹוֹל בָּשָׂר בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לוֹ, צָרִיךְ לַחְקוֹר וְלִדְרוֹשׁ הֵיטֵב מִי הוּא הַשּׁוֹחֵט וּמִי הוּא הָרַב הַמַּשְׁגִּיחַ עָלָיו, כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים רַבָּה הַמַּכְשֵׁלָה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּיַיִן, אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים רַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים, וּצְרִיכִין חֲקִירָה וּדְרִישָׁה (יו"ד סִימָן קי"ט).

8. סעיף ח׳

   כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בַּדֶּרֶךְ, יִזָּהֵר לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי הַטַּלִּית הַקָטָן, רָחוֹק שֶׁיִּהְיֶה כַּשִּׁעוּר. אִם הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו, אֲזַי כְּשֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וְכוּ', וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, צָרִיךְ לַעֲמוֹד, שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ הֵיטֵב. וְאִם רוֹכֵב אוֹ יוֹשֵׁב בַּעֲגָלָה, מֻתָּר. וּבִתְפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה יַעֲמוֹד. וְאִם הוּא נָחוּץ לְדַרְכּוֹ, אִם יָכוֹל לַעֲמֹד, לְכָל הַפָּחוֹת בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת, מוּטָב. וְאִם לָאו, יִתְפַּלֵּל מְיֻשָּׁב בַּעֲגָלָה, וְיַעֲשֶׂה הַכְּרִיעוֹת מְיֻשָּׁב. וְאָמְנָם טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ מִיָּד בָּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְגַם מִנְחָה אֲפִלּוּ מִיָּד חֲצִי שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד וְכָרָאוּי. (הַשִּׁעוּר שֶׁהוּא מְחֻיָּב לַחֲזוֹר אַחַר מַיִם וּכְדֵי לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה, כָּתוּב בְּסִימָן י"ב סָעִיף ה' וְסָעִיף ח עַיֵן שָׁם) (אוֹרַח חַיִּים סִימָן סג פט צד רלג ובחיי"א).

9. סעיף ט׳

   הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ עֵת הָאֹכֶל וְלֹא מָצָא מַיִם, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן מ' סָעִיף י"ד. וּבְסִימָן מ"ב סָעִיף י"ט נִתְבָּאֵר, שֶׁהָאוֹכֵל פַּת, אָסוּר לָצֵאת מִמְּקוֹמוֹ, עַד שֶׁיְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וּבְסִימָן מ"ד סָעִיף ו' נִתְבָּאֵר, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ מְיֻשָּׁב דַּוְקָא. וְאָמְנָם אִם אָכַל בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, מֻתָּר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן גַּם כֵּן כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶׁבֶת עָלָיו אִם יִצְטָרֵךְ לְהִתְעַכֵּב. אֲבָל אִם אָכַל מְיֻשָּׁב, גַּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן צָרִיךְ לְבָרֵךְ מְיֻשָּׁב (קפ"ג).

10. סעיף י׳

    קְצָת נוֹהֲגִין שֶׁבִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ וְאוֹכְלִים בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֵין מְבָרְכִין בְּזִמּוּן, מִשּׁוּם דְּלֹא הֲוֵי קְבִיעוּת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם קָבְעוּ עַצְמָן שָׁם לֶאֱכוֹל בְּיַחַד, אֵינוֹ נָכוֹן לְבַטֵּל הַזִּמּוּן. וְיֹאמְרוּ, הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בִּמְקוֹם הֲלִיכָתֵנוּ וּבִמְקוֹם יְשִׁיבָתֵנוּ עַד עוֹלָם. וְאִם אוֹכְלִים מִשֶּׁל אֶחָד, יְכוֹלִין לוֹמַר, הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְקָאִי עַל בַּעַל הַסְּעוּדָּה, וְאִם לָאו, יֹאמְרוּ, הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן מ"ד (קצ"ג).

11. סעיף י״א

    מִדִּינָא, אָסוּר לֵילֵךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת יוֹתֵר מִשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, בֵּין לְבֵיתוֹ בֵּין לְמָקוֹם אַחֵר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדּוֹת שַׁבָּת כָּרָאוּי. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נִזְהָרִין בָּזֶה, מִפְּנֵי שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מְכִינִים בְּרֶוַח. וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּכָּנֵס לָאֻשְׁפִּיזָא בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, כִּי הַרְבֵּה חִלּוּל שַׁבָּת בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְאַחֲרִים. לָכֵן יְהֵא נִזְהָר מְאֹד, וְלֹא יַסִּיתֶנּוּ הַיֵּצֶר לוֹמַר, עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְהַדֶרֶךְ טוֹב (רמ"ט).

12. סעיף י״ב

    מִי שֶׁהוּא בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וְיֵשׁ לוֹ מָעוֹת, אִם יָכוֹל לְהַפְקִידָן אוֹ לְהַצְנִיעָן, אָסוּר לְהַחֲזִיקָן בְּכִיסוֹ, שֶׁהֲרֵי הֵם מֻקְצֶה. וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִגְנְבוּן מִמֶּנּוּ, יִתְפְּרֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּבִגְדּוֹ וְיֵשֵׁב בַּבַּיִת, וְלֹא יֵצֵא בָהֶן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עֵרוּב. אַךְ אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא כָּל הַיּוֹם מִבֵּיתוֹ, יַרְגִּישׁוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ מָעוֹת וְיִגְזְלוּן מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לָצֵאת בָּהֶן כְּשֶׁהֵן תְּפוּרוֹת בְּבִגְדּוֹ. אֲבָל אִם הֵן בְּכִיסוֹ, בְּכָל עִנְיָן אָסוּר (סִימָן ש"א) (עַיֵּן עוֹד בְּסִימָן קפ"ט, דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בַּדֶּרֶךְ).

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי