מה זה תיקון הכללי?

המקור

רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב, גילה את עשרת המזמורים בשנת תקס״ו, ותלמידו רבי נתן כתב אותם בספרים ״ליקוטי מוהר״ן״ ו״שיחות הר״ן״. רבי נחמן אמר שעשרה מזמורים אלה הם ״תיקון הכללי״, כי הם מקבילים לעשרה סוגי נגינה שבהם נאמר ספר תהילים.

הפרקים

פרקי תהילים: טז (״מכתם לדוד״), לב (״לדוד משכיל״), מא (״אשרי משכיל אל דל״), מב (״כאיל תערוג״), נט (״הצילני מאויבי״), עז (״קולי אל אלוקים״), צ (״תפילה למשה״), קה (״הודו לה׳״), קלז (״על נהרות בבל״), קנ (״הללויה הללו אל בקדשו״). את הפרקים אפשר לקרוא בספר תהילים באתר.

מתי אומרים

חסידי ברסלב ורבים נוספים אומרים את התיקון הכללי בכל יום. רבי נחמן הדגיש במיוחד את אמירתו ביום שבו אדם נכשל בפגם הברית, ואמר שמי שיאמר אותם על קברו ויתן צדקה – ״אשתדל בכל עוז לטובתו״. רבים נוהגים לומר אותם גם בעת צרה.

מקומו של המנהג

התיקון הכללי הוא מנהג חסידי מבוסס, ורבים מוצאים בו חיזוק. אבל הוא אינו ״קיצור דרך״ שפוטר מתשובה. כמו שכתב הרמב״ם, עיקר התשובה הוא ״שיעזוב החוטא חטאו... ויתנחם על שעבר״. אמירת התהילים היא תפילה שמסייעת לתשובה, לא תחליף לה.

לכל אחד

אין צורך להיות חסיד ברסלב כדי לומר את התיקון הכללי. זו אמירת תהילים, שהיא תמיד מעשה טוב. רבים אומרים אותו בכוונה לעילוי נשמה, לרפואה או לזכות.

ראו ליקוטי מוהר״ן, התבודדות ואיך עושים תשובה.