האם מותר להוסיף שם לחולה או לאדם בריא?

המקור

הגמרא (ראש השנה טז, ב) אומרת: ״ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה״, ולומדת זאת משרי ששמה שונה לשרה – ואז נולד לה בן. הרמ״א (יו״ד שלה, י) מביא: ״וכן נהגו לברך חולים בבית הכנסת, לקרוא להם שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו״.

איך עושים

בדרך כלל עושים זאת בבית הכנסת, כשספר התורה פתוח – אחרי קריאת התורה – ובמניין של עשרה. הגבאי או הרב אומר תפילה מיוחדת (״מי שברך״ לשינוי שם), ומוסיף את השם החדש לפני השם הקיים, למשל ״חיים״ או ״רפאל״ לגבר ו״חיה״ לאישה – שמות שיש בהם תפילה לחיים ולרפואה. יש שבוחרים שם על ידי פתיחת חומש או תהילים.

אחרי ההוספה

מכאן ואילך קוראים לאדם בשמו החדש עם הישן, בעלייה לתורה, בתפילות ובמסמכים הלכתיים. אם החלים – השם נשאר. יש לרשום את השם החדש, כי הוא ישמש בכתובה, בגט ובמצבה.

אדם בריא

המנהג הוא בעיקר לחולה במצב קשה. יש שמוסיפים שם גם בשעת צרה אחרת – כמו קושי בפריון, סכנה, או מי שנולד ללא שם עברי וקיבל שם בבגרותו. אבל אין לשנות שם בקלות, כי יש לכך השלכות על מסמכים הלכתיים. לכן מי שחושב להוסיף שם במצב שאינו של סכנה – ישאל רב.

לא במקום רפואה

הוספת שם היא תפילה וזכות, לא תחליף לטיפול רפואי. הגמרא עצמה מזכירה אותה לצד צדקה, תפילה ותשובה, שכולן יחד מבטאות את בקשת האדם מה׳.