האם מותר לחגוג יום הולדת?

אין איסור

בתורה מוזכר ״יום הולדת את פרעה״ (בראשית מ, כ), ויש שהסיקו מכאן שזה מנהג של מלכי הגויים. אבל רוב הפוסקים לא ראו בכך איסור, כי חגיגה של הודיה על החיים אינה ״חוקות הגויים״ – יש לה טעם הגיוני ויהודי. גם יום הבר מצווה הוא בעצם יום הולדת, שבו עושים סעודת מצווה.

יום של הודיה וחשבון נפש

הבן איש חי כתב שיש שנהגו לעשות יום טוב ביום הולדתם, וזה סימן טוב. יש שמציינים את היום באמירת תהילים לפי מספר השנים (למי שנכנס לשנת השלושים – פרק ל״א וכו׳), בנתינת צדקה, בהחלטה טובה לשנה הבאה ובתפילה מיוחדת. יש מחסידי חב״ד שנהגו לעלות לתורה בשבת שלפני יום ההולדת ולהוסיף בלימוד.

עברי או לועזי

התאריך החשוב הוא העברי, שבו נולד האדם לפי לוח עם ישראל. רבים חוגגים את התאריך העברי, ויש שחוגגים את שניהם. ילדים שמחים בחגיגה בגן ובבית הספר – אין בזה בעיה, ואפשר להכניס לחגיגה ברכה, שיר עם תוכן, או דבר תורה קצר.

על מה כדאי להקפיד

שהחגיגה תהיה בצניעות ובשמחה של אנשים טובים, בלי בזבוז מופרז, ושלא תיפול בשבת עם מלאכות אסורות (נרות, צילום וכדומה). מי שמשפחתו נוהגת שלא לחגוג – ימשיך במנהגו, ומי שחוגג – יעשה זאת בדרך יהודית.

רעיונות לתוכן

אפשר לברך את בעל השמחה בברכה אישית מההורים, לתת לו לבחור מעשה חסד שהמשפחה תעשה יחד, או ללמוד יחד משנה או סיפור צדיקים. ילדים אוהבים לשמוע איך היה היום שבו נולדו – וזו הזדמנות להודות לה׳ יחד על מתנת החיים.