דיבור וברכות שגרתיות – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא דיבור וברכות שגרתיות, מתוך שאלות ותשובות בנושאים שונים.
- למה כותבים בס״ד בראש מכתב?
כותבים בראש מכתב ״בס״ד״ – בסייעתא דשמיא, ״בעזרת השמים״ – כדי להזכיר שכל מעשה תלוי בעזרת ה׳. יש שכותבים ״ב״ה״ – ברוך השם או בעזרת השם. רבים מעדיפים ״בס״ד״ בארמית, כדי שלא לכתוב שם ה׳ בדף שעלול להיזרק. זהו מנהג טוב, ולא חובה.
- האם מותר לומר ״חס וחלילה״?
מותר, וזה אף מנהג טוב. ״חס וחלילה״ ו״חס ושלום״ הם ביטויים שאומרים כשמזכירים אפשרות רעה, כדי להבהיר שאיננו רוצים בה. המקור: ״לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן״ – לא לדבר על רעה כאילו היא צפויה. זו אינה חובה הלכתית. אין בזה שום חשש איסור.
- מה אומרים לאדם שלבש בגד חדש – תתחדש?
אומרים ״תתחדש״ (לאישה: ״תתחדשי״), או בנוסח הישן ״תבלה ותחדש״ – שתבלה את הבגד ותזכה לקנות חדש. הרמ״א מביא את המנהג, וכתב שיש מי שנמנע לאמרו על נעליים ובגדי עור, כי כדי לחדש אותם צריך להמית בעל חיים. ״תתחדש״ סתמי – רוב הפוסקים אינם חוששים לזה.
- מה אומרים כשמזכירים נפטר – זכרונו לברכה?
כשמזכירים נפטר אומרים ״זכרונו לברכה״ (ז״ל) או ״עליו השלום״ (ע״ה). על צדיק אומרים ״זכר צדיק לברכה״ (זצ״ל). על הורה בשנה הראשונה אחרי פטירתו אומרים ״הריני כפרת משכבו״. על מי שנהרג על קידוש השם או בפיגוע אומרים ״ה׳ ייקום דמו״ (הי״ד).
- מה אומרים לחבר לפני מבחן?
מקובל לאחל ״בהצלחה״, ״בעזרת השם תצליח״ או ״שתהיה סייעתא דשמיא״. אין נוסח קבוע בהלכה. ברכה מחברים היא דבר טוב, וחז״ל אמרו ״אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך״. מי שרוצה יכול להוסיף תפילה קצרה בשבילו, או לומר פרק תהילים. והעיקר – לאחל מכל הלב.
- מה אומרים ליולדת או להורים טריים?
אומרים ״מזל טוב!״, ומוסיפים ברכות כמו ״תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים״ – על פי נוסח הברכה בברית מילה – ״שתהיה רפואה שלמה ליולדת״ ו״שתרוו ממנו נחת״, ולסבים – ״שתזכו לרוות נחת״. ההורים עצמם, כשנולד בן, מברכים ״הטוב והמטיב״. ליולדת עצמה נוהגים לאחל החלמה מהירה.
- האם מותר לדבר בשפה גסה?
לא. ניבול פה – דיבור גס, בעיקר בענייני צניעות – נחשב חמור מאוד בדברי חז״ל: ״כל המנבל פיו… אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה – נהפך עליו לרעה״. התורה עצמה מאריכה במילים כדי לדבר ״בלשון נקייה״. קללה של אדם אחר אסורה מן התורה.