מה אומרים ליולדת או להורים טריים?

מזל טוב

הברכה המקובלת בכל קהילות ישראל היא ״מזל טוב״ – איחול שהשעה תהיה טובה ושהתינוק יגדל בטוב. לאישה בהריון נוהגים לומר ״בשעה טובה״, ואחרי הלידה – ״מזל טוב״.

לתורה, לחופה ולמעשים טובים

בברית המילה, כשהאב מברך ״להכניסו בבריתו של אברהם אבינו״, ״העומדים אומרים: כשם שנכנס לברית כך ייכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים״ (שבת קלז, ב). מכאן התפשט האיחול להורים בכל לידה, גם של בת: ״תזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים״. זו ברכה שכוללת את כל מה שהורים יהודים מבקשים לילדם.

ברכות נוספות

מקובל לאחל ״שתרוו ממנו (ממנה) רוב נחת״, ״שיהיה במזל טוב ובשעה טובה״, וליולדת – ״רפואה שלמה והחלמה מהירה״ או ״שתקומי בקלות״. לסבא ולסבתא אומרים ״מזל טוב, שתזכו לרוות נחת מכל הנכדים״. אין נוסח מחייב, והעיקר שהברכה תהיה מכל הלב.

ההורים מברכים

השולחן ערוך (או״ח רכג, א) פוסק: ״ילדה אשתו זכר – מברך הטוב והמטיב, וגם היא צריכה לברך כן״, כי זו טובה לשניהם. בלידת בת – יש אומרים שמברכים ״שהחיינו״ כשרואים אותה לראשונה, ויש שלא נהגו לברך; כל אחד לפי מנהגו.

מה לא לומר

נוהגים להיזהר מלשבח יתר על המידה את יופיו של התינוק או לפרסם את משקלו וכו׳ באופן שמעורר עין הרע. ומי שבאה לבקר – תתחשב בעייפות היולדת, תבקר בקצרה ותציע עזרה מעשית, שהיא עצמה ברכה גדולה.

תפילה

מלבד הברכות בעל פה, נהוג להתפלל על היולדת ועל התינוק: בבית הכנסת אומרים ״מי שברך ליולדת״ כשהאב עולה לתורה, ורבים אומרים פרקי תהילים לשלומם. גם מי שאינו קרוב יכול לכוון בתפילתו על היולדת והתינוק – וזו ברכה שאינה צריכה מילים רבות.