למה נוטלים ידיים בבוקר מיד כשקמים?

בריה חדשה

הקיצור שולחן ערוך (ב, א) כותב: ״לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו, לכן צריך להתקדש וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו״. הוא מביא סמך מהפסוק ״ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה׳״.

רוח רעה

טעם נוסף מובא בשולחן ערוך (או״ח ד, ב): ״ידקדק לערות עליהם מים ג׳ פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן״. השינה היא ״אחד משישים במיתה״, ועל הידיים נשארת ״טומאה״ רוחנית. לכן השולחן ערוך (ד, ג) כותב שלא יגע בידיו לפני הנטילה בפה, בחוטם, באוזניים ובעיניים.

מיד כשקמים

בגלל הטעם של רוח רעה, נוהגים להכין ליד המיטה כלי עם מים וקערה, וליטול מיד בקימה – ולא ללכת ארבע אמות בלי נטילה. מי שאין לו כלי ליד המיטה – ימהר ליטול. ומי ששכח ולא נטל – לא יברך עד שייטול, אבל אינו צריך לחזור אחורה.

הברכה

על הנטילה מברכים ״על נטילת ידיים״ (או״ח ד, א). יש שמברכים מיד אחרי הנטילה, ויש שמברכים בבית הכנסת עם ברכות השחר, אחרי שעשו צרכיהם ונטלו שוב.

המשמעות

הנטילה בבוקר היא הצעד הראשון של היום: עוד לפני שמדברים, עושים מעשה שמזכיר שהיום הזה הוא לעבודת ה׳.

ילדים מחנכים ליטול ידיים בבוקר מגיל צעיר, ומכינים להם כלי קטן ליד המיטה – כך ההרגל נעשה טבעי.