באיזה מצבים צריך ליטול ידיים (תספורת, בית קברות)?

הרשימה

השולחן ערוך (או״ח ד, יח): ״אלו דברים צריך נטילה במים: הקם מהמטה, והיוצא מבית הכסא, ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו; וי״א אף ההולך בין המתים, ומי שנגע במת, ומי שמפלה כליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו״. הקיצור (ב, ט) מוסיף ״והמגלח שערותיו… והיוצא מבית הקברות, והמלוה את המת… והמקיז דם״.

למה

השולחן ערוך מסיים: ״ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל – אם תלמיד חכם הוא, תלמודו משתכח; ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו״. יש בנטילות האלה גם עניין של נקיות ויש עניין של רוח רעה, ולכן לא מזלזלים בהן.

בית קברות ולוויה

אחרי יציאה מבית קברות או מלוויה נוהגים ליטול שלוש פעמים לסירוגין, בלי ברכה, ולא לנגב את הידיים לפי מנהג רבים. יש שנוהגים שלא להעביר את הכלי מיד ליד, אלא להניחו הפוך. נוהגים ליטול לפני שנכנסים לבית.

תספורת וציפורניים

אחרי תספורת, גילוח או גזיזת ציפורניים – נוטלים את הידיים. יש שנוהגים שלוש פעמים, ויש שרוחצים פשוט. מי שגוזר ציפורניים – כדאי שיעשה זאת לפני הנטילה של הבוקר או לפני תפילה, ויטול אחר כך.

נגיעה בגוף

הנוגע במקומות המכוסים בגוף או בנעליים – ייטול או ינקה את ידיו לפני תפילה, ברכה או לימוד. זו נקיות ולא רק מנהג.