האם מותר לבקש מגוי לכבות או להדליק אור בשבת?

איסור אמירה לגוי

חז״ל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת בשביל יהודי, גם אם המלאכה עצמה נעשית בידי מי שאינו מצווה על השבת. הרמב״ם (שבת פרק ו) מסביר שהאיסור נועד שלא תהיה השבת קלה בעיני האדם ויבוא לעשות בעצמו. השולחן ערוך מאריך בדינים אלה בסימן שז, וכותב שגם לרמוז לגוי במה שאסור לומר לו – אסור.

מתי הקלו

השולחן ערוך (שז, ה) מתיר לבקש מגוי לעשות דבר שאיסורו מדרבנן בלבד כשיש מקצת חולי, צורך גדול או מצווה. חולה שאין בו סכנה – מותר לומר לגוי לעשות עבורו אפילו מלאכה דאורייתא (שכח, יז; קיצור צא). במקום קור גדול התירו לומר לגוי להדליק אש לחימום, משום שהכול חולים אצל הקור (רמ״א רעו, ה).

אור שנשאר דלוק

החשמל בזמננו נדון בפוסקים כמלאכה, ולכן הדלקה וכיבוי בידי גוי אינם פשוטים. כשאור נשאר דלוק בחדר שינה, יש פוסקים שהתירו לרמוז לגוי בדרך של תיאור המצב (למשל: ״קשה לישון כשהאור דולק״) בלי לבקש במפורש, ויש שמחמירים. אם יש ילד או חולה שאינו יכול לישון – הצורך גדול יותר, והקולא רחבה יותר. מכל מקום, ההנחיה המעשית תלויה בנסיבות, ולכן ראוי לשאול רב.

מניעה מראש

הפתרון הטוב ביותר הוא לתכנן לפני שבת: שעון שבת לתאורה, מנורת לילה בחדרי הילדים, והקפדה שהאורות בחדרי השינה מחוברים לשעון. כך נמנעים מהשאלה מלכתחילה.

אם גוי עשה מעצמו

גוי שעשה מלאכה מעצמו בשביל עצמו – מותר ליהנות ממנה. אם עשה בשביל יהודי – יש דינים מתי מותר ליהנות, והשולחן ערוך מביא שמה שנעשה באיסור אסור ליהנות ממנו עד מוצאי שבת בכדי שיעשו.