מה זה אמירה לנכרי בשבת?

האיסור וטעמו

הרמב״ם (שבת ו, א) כותב: ״אסור לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת, אף על פי שאינו מצווה על השבת, ואף על פי שאמר לו מקודם השבת״. הטעם, לפי הרמב״ם שם: ״כדי שלא תהיה השבת קלה בעיניהם ויבואו לעשות בעצמן״. זו גזירת חכמים – ״שבות״.

מה כלול

השולחן ערוך (או״ח שז, ב) מוסיף: ״כל מה שהוא אסור לעשותו בשבת – אסור לומר לעכו״ם לעשותו, אפילו לומר לו קודם השבת לעשותו בשבת״. גם רמיזה שהיא כציווי – אסורה. ומה שעשה הגוי עבור יהודי באיסור – אסור ליהנות ממנו עד מוצאי שבת ״בכדי שיעשו״.

מתי הותר

השולחן ערוך (שז, ה) מתיר לבקש מגוי לעשות דבר שאיסורו מדרבנן בלבד – ״שבות דשבות״ – כשיש מקצת חולי, צורך גדול או מצווה. חולה שאין בו סכנה – מותר לבקש מגוי אפילו מלאכה דאורייתא (שכח, יז). ובקור גדול התירו לבקש מגוי להדליק אש, ״שהכל חולים אצל הקור״ (רמ״א רעו, ה). בין השמשות – מותר לבקש מגוי לעשות מלאכה לצורך מצווה (רסא, א).

גוי שעושה מעצמו

גוי שעשה מלאכה לצורך עצמו – מותר ליהודי ליהנות ממנה. כשהגוי עושה לטובת יהודי מבלי שביקשו – יש בזה פרטים, ולכן במקרה כזה כדאי לשאול.

לא רק חשמל

האיסור חל על כל המלאכות: בישול, כתיבה, נסיעה, קנייה. ״שבת גוי״ שמועסק בבית כנסת או במוסד – פועל לפי היתרים מוגדרים, בהנחיית רב.

מקרים מעשיים: הדלקת אור או כיבויו על ידי גוי והפעלת מזגן על ידי גוי. הקיצור מאריך בסימן צ.