האם מותר ליהנות ממלאכה שגוי עשה בשבת?

בשביל יהודי

השולחן ערוך (או״ח רעו, א) פוסק: ״גוי שהדליק את הנר בשביל ישראל – אסור לכל, אפילו למי שלא הודלק בשבילו״. והרמ״א מוסיף שאין חילוק אם קצב לו שכר או לא. הטעם: חז״ל גזרו שמא יבקש מהגוי לעשות מלאכה.

בשביל עצמו

כשהגוי עושה לעצמו – מותר ליהנות. כשיש ספק או רוב – ראו רעו, ב: אם רוב המסובים גויים – מותר; אם רובם יהודים – אסור. וכן רעו, ד: אם היה נר דולק ובא גוי והדליק נר נוסף – מותר להשתמש כל זמן שהראשון דולק, כי לא נהנים מתוספת.

במוצאי שבת

מלאכה שנעשתה בשביל יהודי – ״צריך להמתין לערב בכדי שיעשו״ (שכה, ו), כדי שלא ייהנה מן המלאכה אפילו במוצאי שבת. ויהודי שאמר לגוי לעשות – מותר לו ליהנות במוצאי שבת בכדי שיעשו (שז, כ).

מעשי יום יום

גוי שהדליק אור בבניין משותף לצורך כולם – יש לשאול על פי הרוב. גוי שבישל לעצמו – אסור לאכול מתבשילו גם משום בישול גויים, ובשבת – גם משום מעשה שבת.

בשורה התחתונה

לא מבקשים מגוי ולא נהנים ממה שעשה בשבילנו. ראו גם מה זה אמירה לנכרי.