מה זה סגולה של ארבעים יום בכותל?

המנהג

בדורות האחרונים נפוץ מנהג להגיע לכותל ארבעים יום רצופים, ולהתפלל בכל יום – שחרית או תפילה אישית – על ישועה מסוימת. יש שמוסיפים פרקי תהילים או נתינת צדקה. המנהג אינו מופיע בגמרא, בשולחן ערוך או בפוסקים הקדומים, והוא מנהג של תפילה שהתקבל בעם.

הרמזים

המספר ארבעים מופיע בתורה פעמים רבות כזמן של שינוי ותיקון: ארבעים יום עמד משה בהר, ארבעים יום של המבול, ארבעים שנה במדבר. חז״ל אמרו שארבעים יום לפני יצירת הוולד יוצאת בת קול על הזיווג. מכאן הרעיון שהתמדה של ארבעים יום פותחת שערים.

מקום התפילה

הכותל הוא שריד מקום המקדש, ״שער השמים״. השולחן ערוך (או״ח צד, א) פוסק שבארץ ישראל מתפללים כנגד ירושלים, ובירושלים – כנגד המקדש. תפילה במקום הזה – יש בה מעלה מיוחדת, ״כל התפילות עולות דרכו״.

בפועל

מי שעושה זאת – כדאי שיתמיד גם אם נקטע יום (יש שמתחילים מחדש, ויש שממשיכים). העיקר אינו המספר אלא ההתמדה וההתעוררות בתפילה. מי שאינו יכול להגיע לכותל – יתפלל בבית הכנסת או בביתו, וגם תפילתו נשמעת.

בלי הבטחה

התפילה פועלת – אבל לא תמיד כפי שאנו מבקשים ובזמן שאנו רוצים. מי שהתפלל ארבעים יום ולא ראה ישועה מיד – לא הפסיד: ״אין תפילה חוזרת ריקם״.

ויש שנוהגים לצרף לתפילה בכותל גם קבלה טובה או מעשה חסד יומי, כדי שהתפילה תבוא יחד עם תיקון המעשים.