האם מותר לגעת בספר תורה ביד?

הדין

השולחן ערוך (או״ח קמז, א) פוסק: ״אסור לאחוז ספר תורה ערום בלא מטפחת״. הרמ״א מוסיף: ״ויש אומרים דהוא הדין שאר כתבי קודש, ולא נהגו כן, וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו, ובספר תורה – אפילו בכהאי גוונא אסור״.

הטעם

חז״ל החמירו בנגיעה ישירה בקלף של ספר התורה מפני כבודו, וגם כדי לשמור על הכתב, שלא יימחק או יתלכלך מהזיעה והשומן שבידיים.

איך גוללים

הגולל אוחז בעצי החיים, ולא בקלף. כשצריך ליישר את הקלף או לסגור את הספר – עושים זאת דרך המטפחת או המעיל. העולה לתורה מראה את מקום הקריאה בציצית או במטפחת, ומנשק אותה – ולא נוגע בכתב באצבע. הקורא משתמש ב״יד״ – מצביע מכסף או מעץ.

נשיקה

כשהספר עובר בין המתפללים, נוהגים לנשק אותו – בציצית, במטפחת או בסידור שנגעו במעיל הספר, או ביד שנגעה במעיל. אין לנשק את הקלף בפה.

אישה וטמאים

השולחן ערוך (יו״ד רפב, ט) פוסק: ״כל הטמאים, אפילו נדות, מותרים לאחוז בספר תורה ולקרות בו, והוא שלא יהיו ידיהם מטונפות או מלוכלכות״. אישה מותרת לגעת בספר תורה, ואין בזה איסור הלכתי, אבל בקהילות רבות נשים נמנעות מכך מתוך מנהג, ויש לכבד את מנהג המקום.

חומשים

בחומשים מודפסים ובסידורים מותר לגעת ביד, כמנהג. בכל זאת, ראוי לגשת לכל ספר קודש בידיים נקיות, ולא לאחוז בו אחרי שנגעו במקומות המכוסים בגוף בלי ליטול ידיים.