שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן ל״ח
מי הם חייבין בתפילין והפטורים
13 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
חולה מעיים פטור מתפילין: הגה אפילו אין לו צער אבל שאר חולה אם מצטער בחליו ואין דעתו מיושב עליו פטור ואם לאו חייב. [מרדכי וא"ח ומיי' פ"ד]:
סעיף ב׳
מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה מוטב שיעבור זמן התפל' ממה שיתפלל בלא גוף נקי [וע"ל סי' פ'] ואם יראה לו שיוכל להעמיד עצמו בגוף נקי בשעת ק"ש יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע ויברך:
סעיף ג׳
נשים ועבדים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא: הגה ואם הנשים רוצים להחמיר על עצמן מוחין בידם [כל בו]:
סעיף ד׳
המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה: הגה ואם א"א לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחם: [כל בו וא"ח]:
סעיף ה׳
אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין מכאן ואילך חייב אפי' באו פנים חדשו':
סעיף ו׳
בט' באב חייבין בתפילין (וע"ל סי' תקנ"ה):
סעיף ז׳
חתן ושושביניו (פירוש רעיו השמחים עמו) וכל בני חופה פטורין משום דשכיח שכרות וקלות ראש:
סעיף ח׳
כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים פטורין מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת ק"ש ותפלה: הגה ואם היו צריכים לעשות מלאכתן בשעת ק"ש ותפלה אז פטורין מק"ש ומתפלה ומתפילין דכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת אבל אם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא טורח יעשה שתיהן (הגהות אשירי בשם א"ז ור"ן פ' הישן):
סעיף ט׳
מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה פטור מפני שאסור להסיח דעתו מהם:
סעיף י׳
הקורא בתורה פטור מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת ק"ש ותפלה:
סעיף י״א
לא יחלוץ תפילין בפני רבו אלא יפנה לצד אחר מפני אימתו ויחלוץ שלא בפניו:
סעיף י״ב
היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות שניהם תפילין קודמים:
סעיף י״ג
מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין:
המשנה ברורה על סימן זה אינה מובאת כאן: המהדורה הדיגיטלית ברישיון חופשי שבידינו מתחילה בסימן קפ״ז.
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן ל״ח?
סימן ל״ח בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: מי הם חייבין בתפילין והפטורים. יש בו 13 סעיפים, והוא פותח במילים ״חולה מעיים פטור מתפילין הגה אפילו אין לו״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)