מה עושים עם מזוזה ישנה שנפסלה?

יש בהם שמות

המזוזה והפרשיות שבתוך התפילין נכתבו בקדושה, ויש בהם שם ה׳ כמה פעמים. לכן גם כשנפסלו – אין למחוק אותם או לזרוק אותם, אלא לגנוז, כמו ספרי קודש. ההבדל מציצית, שהיא ״מצווה שאין בגופה קדושה״, הוא שכאן יש קדושה בגוף הדבר.

תשמישי קדושה

השולחן ערוך (או״ח קנד, ג) מונה את ״רצועות תפילין״ בין ״תשמישי קדושה״ – ״יש בהן קדושה וצריך לגנזן״. גם בתי התפילין עצמם, שהפרשיות שוכנות בהם, הם תשמישי קדושה. לכן תפילין ישנות שנפסלו – גונזים את כולן: בתים, רצועות ופרשיות.

לפני הגניזה – לבדוק

לפעמים הפסול ניתן לתיקון – אות שנסדקה, דיו שדהה, בית שנסדק או רצועה שנקרעה. כדאי להביא לסופר סת״ם שיבדוק: אולי אפשר לתקן, להחליף רק את הבתים או את הרצועות, ולהמשיך להשתמש. ראו תפילין פשוטות ומהודרות.

איך גונזים

עוטפים את המזוזה או את התפילין בשקית או בנייר, ומניחים בארגז הגניזה שבבית הכנסת, או מוסרים לגורם שעוסק באיסוף גניזה. משם הם נקברים בבית קברות או במקום מיוחד. אין לשרוף אותם.

בית המזוזה

בית מזוזה מפלסטיק או מעץ – אינו ״תשמיש קדושה״ במובן החמור, לפי רבים מן הפוסקים, כי אינו נוגע בגוף הקלף אלא רק מכסה עליו. מכל מקום, נאה לא לזרוק אותו בבזיון, ואפשר להשתמש בו שוב למזוזה אחרת.

תפילין של נפטר

תפילין כשרות של מי שנפטר – אינן לגניזה. בני המשפחה יכולים להשתמש בהן, ורבים רואים בכך זכות לנפטר. ראו מה עושים עם ספרי קודש ישנים.