דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · ממונות · הימורים וחוזים

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

האם מותר לשחק בלוטו או בהגרלה?

קנייה מזדמנת של כרטיס לוטו או הגרלה מותרת לרוב הפוסקים, כי הכסף נלקח מגוף מסודר בהסכמה, והגרלה של עמותה אף משמשת לצדקה. משחקי מזל ביניים בין חברים, והימורים כעיסוק קבוע, נחשבים בהלכה ״משחק בקוביא״, שיש בו איסור מדרבנן וחשש גזל.

שאלות דומות שנשאלות: לוטו בהלכה · הימורים ביהדות · כרטיס הגרלה – מותר? · הימורים · האם מותר להמר או לשחק קלפים על כסף? · משחק קלפים על כסף

משחק בקוביא

השולחן ערוך (חו״מ שע, ב) מגדיר ״משחקים בקוביא״: מי שמשחקים בעצים, בצרורות או בבעלי חיים בתנאי שהמנצח לוקח מחברו – ״הכל אסור וגזל מדבריהם״. הטעם, לפי הגמרא, הוא ״אסמכתא לא קניא״: המפסיד לא באמת התכוון לתת, הוא היה בטוח שינצח, ולכן הכסף נלקח ממנו בלי הסכמה אמיתית. בנוסף, מי שעוסק בכך כעיסוק קבוע פסול לעדות, ״הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם״ (חו״מ לד, טז).

לוטו והגרלות

בהגרלה מאורגנת, המשתתף משלם מראש ויודע שהוא עלול להפסיד, והכסף נמצא ביד המארגן – אין כאן ״אסמכתא״, ולכן רוב הפוסקים לא אסרו קנייה מזדמנת של כרטיס. הגרלה של עמותה לצורך צדקה – יש בה אף מצווה, אם הכוונה היא לסייע.

הגבולות

הפוסקים הזהירו מהימורים כהרגל: מי שמבזבז כסף רב על לוטו, או שמכור להימורים – פוגע בפרנסת ביתו, ונופל לעבירות נוספות. הימורים באינטרנט ובבתי קזינו – יש בהם חששות רבים, וחלקם אינם חוקיים. הימורים בין חברים בכסף – נכנסים לגדר ״משחק בקוביא״.

אם זכית

מי שזכה בהגרלה – הזכייה שלו, ומפריש ממנה מעשר כספים. ואם כבר התחיל לשחק באופן קבוע – כדאי לעצור ולבדוק אם זה לא ״רודף אחר המותרות״.

ההשקפה

חז״ל לימדו שפרנסה באה ממלאכה ומאמונה, ולא ממזל. גם כשמותר לקנות כרטיס – אין לראות בכך דרך לפרנסה.

מקורות – המקור בפנים

  • שולחן ערוך חו״מ שע, ב

    המשחקים בקוביא כיצד אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך …

    לעיון במקור המלא ←
  • שולחן ערוך חו״מ לד, טז

    מפריחי יונים (פי' שמלמדים אותם להביא יונים משובך הזולת) בישוב פסולים מפני שחזקתן שגוזלים יונים של אחרים וכן סוחרי שביעית והם בני אדם שיושבים בטלים וכיון שבאה שביעית פושטים ידיהם ומתחילים לישא וליתן בפירות שחזקת אלו שהם אוספים פירות שביעית …

    לעיון במקור המלא ←
  • סנהדרין כד, ב (משחק בקוביא)

    מאי לאו באותן הנשבעין ולא משלמין דהוה ליה כמחול לך לא באותן הנשבעין ונוטלין דהוה ליה כאתן לך והא תנא ליה רישא תנא תולה בדעת אחרים ותנא תולה בדעת עצמו וצריכא דאי תנא תולה בדעת אחרים בהא קאמר ר' מאיר …

    לעיון במקור המלא ←
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · ממונות

למה אומרים ״בלי נדר״?

אומרים ״בלי נדר״ כדי שהבטחה לעשות דבר טוב – לתת צדקה, ללמוד, לבוא לשיעור – לא תיחשב נדר מחייב. נדר הוא דבר חמור, וחז״ל המליצו שלא להרגיל את עצמו בנדרים. השולחן ערוך כותב שמי שפוסק צדקה עם הציבור – ״יאמר בלא נדר״.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא הימורים וחוזים ←·כל השאלות בממונות ←·כל הנושאים