האם מותר לשחק בלוטו או בהגרלה?

משחק בקוביא

השולחן ערוך (חו״מ שע, ב) מגדיר ״משחקים בקוביא״: מי שמשחקים בעצים, בצרורות או בבעלי חיים בתנאי שהמנצח לוקח מחברו – ״הכל אסור וגזל מדבריהם״. הטעם, לפי הגמרא, הוא ״אסמכתא לא קניא״: המפסיד לא באמת התכוון לתת, הוא היה בטוח שינצח, ולכן הכסף נלקח ממנו בלי הסכמה אמיתית. בנוסף, מי שעוסק בכך כעיסוק קבוע פסול לעדות, ״הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם״ (חו״מ לד, טז).

לוטו והגרלות

בהגרלה מאורגנת, המשתתף משלם מראש ויודע שהוא עלול להפסיד, והכסף נמצא ביד המארגן – אין כאן ״אסמכתא״, ולכן רוב הפוסקים לא אסרו קנייה מזדמנת של כרטיס. הגרלה של עמותה לצורך צדקה – יש בה אף מצווה, אם הכוונה היא לסייע.

הגבולות

הפוסקים הזהירו מהימורים כהרגל: מי שמבזבז כסף רב על לוטו, או שמכור להימורים – פוגע בפרנסת ביתו, ונופל לעבירות נוספות. הימורים באינטרנט ובבתי קזינו – יש בהם חששות רבים, וחלקם אינם חוקיים. הימורים בין חברים בכסף – נכנסים לגדר ״משחק בקוביא״.

אם זכית

מי שזכה בהגרלה – הזכייה שלו, ומפריש ממנה מעשר כספים. ואם כבר התחיל לשחק באופן קבוע – כדאי לעצור ולבדוק אם זה לא ״רודף אחר המותרות״.

ההשקפה

חז״ל לימדו שפרנסה באה ממלאכה ומאמונה, ולא ממזל. גם כשמותר לקנות כרטיס – אין לראות בכך דרך לפרנסה.