האם מותר להלוות כסף לחבר ולבקש שיחזיר יותר?

איסור מפורש בתורה

התורה אוסרת ריבית בכמה לאווים: ״את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך״ (ויקרא כה, לז). השולחן ערוך (יו״ד קס, א) פוסק: ״צריך ליזהר בריבית, וכמה לאווין נאמרו בו, ואפילו הלווה הנותנו והערב והעדים עוברים״. הרמ״א מוסיף ״ואין חילוק בין אם מלווה לעני או לעשיר״.

גם כשהלווה רוצה

הקיצור שולחן ערוך (סה, ד) כותב שאפילו אם הלווה נותן יותר מדעתו בשעת הפירעון, בלי תנאי מראש ובלי לומר שזו ריבית – ״גם כן אסור״. לכן חבר שמחזיר 1,100 ש״ח על הלוואה של 1,000 ״כתודה״ – עובר באיסור, וגם המלווה שמקבל. האיסור כולל גם ״ריבית דברים״ וטובות הנאה שניתנות בגלל ההלוואה.

מה מותר

מותר להלוות ולקבל בחזרה בדיוק את הסכום. מותר לקחת משכון או לבקש ערב. כשההלוואה ארוכה ויש חשש לשחיקה בערך הכסף – יש לשאול רב, כי הצמדה למדד או למטבע זר אינה פשוטה בהלכה. מי שרוצה להשקיע כסף אצל חבר ולקבל רווח – עושה זאת בדרך של ״עסקא״, שבה המשקיע שותף בסיכון, ובדרך כלל בשטר היתר עסקא.

הלוואה היא מצווה

הלוואה בלי ריבית היא מצווה גדולה – ״אם כסף תלוה את עמי״ – ולפי חז״ל גדולה אף מצדקה, כי היא מאפשרת לאדם לעמוד על רגליו בכבוד. לכן כדאי להלוות, לרשום את ההלוואה בכתב או בעדים, ולהקפיד על דיני ריבית.