האם מותר לקחת משכנתא מבנק?

הבעיה

בנק בבעלות יהודים הוא בעצם ״מלווה יהודי״, ולכן הלוואה ממנו בריבית אסורה מהתורה (יו״ד קס, א). בבנקים בבעלות ציבורית יש מחלוקת אם נחשבים כבעלות יהודית, אבל המנהג להחמיר ולהשתמש בהיתר.

היתר עסקא

השולחן ערוך (יו״ד קעז) מתיר ״עסקא״: מי שנותן כסף לחברו כדי שיסחור בו, ומחצית הכסף היא הלוואה ומחציתה פיקדון, והרווחים מתחלקים. כיוון שהמשקיע נושא בחלק מהסיכון, הרווח שלו אינו ריבית. על יסוד זה ניסחו הפוסקים ״היתר עסקא״ – שטר שהופך הלוואה רגילה להשקעה, עם תנאים שמאפשרים ללווה לשלם סכום קבוע. הקיצור (סו) מביא את דיני העסקא.

הבנקים בישראל

הבנקים בישראל חתמו על היתר עסקא כללי, שחל על כל ההלוואות, המשכנתאות והפיקדונות. לפי רוב הפוסקים, מי שלוקח משכנתא מבנק כזה – סומך על ההיתר, גם אם לא חתם אישית. יש שמקפידים לבקש לראות את ההיתר בסניף. בחברות אשראי, ובגופים פרטיים שאינם בנקים – לא תמיד יש היתר, ויש לברר.

הסבר לרוח הדברים

היתר עסקא אינו ״תרגיל״: הוא מבוסס על כך שהכסף אכן משמש להשקעה ולפעילות כלכלית, ולכן גם הרווח שעליו הוא רווח של שותף. הפוסקים מדגישים שיש להתייחס להיתר ברצינות ולא כחותמת בלבד.

בחו״ל

בבנק שבעלי המניות בו אינם יהודים – אין איסור ריבית כלל, וכך בדרך כלל בבנקים בחו״ל.

מי שלוקח הלוואה מחבר, מקרוב או מגמ״ח פרטי – אינו יכול לסמוך על ההיתר של הבנקים, וצריך לחתום על היתר עסקא אישי אם יש בהלוואה רווח.