האם מותר לשמור כסף בפיקדון בבנק ולקבל ריבית?

למה זו שאלה

כשמפקידים כסף בבנק, הבנק בעצם לווה מן המפקיד ומחזיר לו את הקרן עם תוספת. אילו זו הייתה הלוואה רגילה בין שני יהודים – זו ריבית אסורה, שהתורה מנתה בה כמה לאווין, ״ואפילו הלוה הנותנו והערב והעדים עוברים״ (שו״ע יו״ד קס, א). שימו לב שבפיקדון, המפקיד הוא המלווה והבנק הוא הלווה.

הפתרון: היתר עסקא

השולחן ערוך (יו״ד קעז, ב) מבאר את דין ״עיסקא״ – כסף שניתן לאדם לסחור בו, ״חציו מלוה וחציו פיקדון״ – ומה צריך כדי שהרווח שמשולם לנותן לא ייחשב ריבית. על יסוד זה תיקנו האחרונים את ״היתר העסקא״: הכסף אינו הלוואה אלא השקעה בעסק, והתשואה היא חלק מהרווח. הבנקים בישראל חתמו על היתר עסקא כללי בפיקוח רבנים, ולכן מותר להפקיד בהם ולקבל ריבית.

בנק של גויים

מן התורה מותר לקבל ריבית מגוי, ובזמננו ״מותר בכל עניין״ (שו״ע יו״ד קנט, א). לכן בבנק בחו״ל שאינו בבעלות יהודית – אין בעיה. ברוב הבנקים הגדולים הבעלות מעורבת, ויש בזה דיון.

בנק כחברה

פוסקי זמננו נחלקו אם יש איסור ריבית בחברה בערבון מוגבל, שאין לה ״לווה״ אישי. יש שהקלו, ויש שהחמירו וחייבו היתר עסקא גם בחברה. מכיוון שבבנקים בישראל יש היתר עסקא ממילא – המפקיד יכול לסמוך עליו, ואין צורך להכריע.

בגופים קטנים

מי שמלווה כסף לחבר, משקיע בחברה קטנה של יהודים או מפקיד בקרן פרטית – צריך לחתום על היתר עסקא אישי, שאפשר לקבל אצל רב. וכן בהלוואה בתוך המשפחה – בלי ריבית בכלל, או עם היתר עסקא.

חשבון עו״ש במינוס

גם הצד השני – לווה מהבנק (אוברדרפט, משכנתא) – נכלל בהיתר העסקא הכללי. ראו האם מותר לקחת משכנתא מבנק.