דין תורה – שאלות ותשובות
4 שאלות בנושא דין תורה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות ממונות.
- למה אומרים ״בלי נדר״?
אומרים ״בלי נדר״ כדי שהבטחה לעשות דבר טוב – לתת צדקה, ללמוד, לבוא לשיעור – לא תיחשב נדר מחייב. נדר הוא דבר חמור, וחז״ל המליצו שלא להרגיל את עצמו בנדרים. השולחן ערוך כותב שמי שפוסק צדקה עם הציבור – ״יאמר בלא נדר״.
- מה עושים אם נדרתי משהו ואני לא יכול לקיים?
הולכים לחכם מומחה, או לשלושה אנשים שיודעים את הדין, ומבקשים התרה. הנודר מסביר מה נדר ומביע חרטה – שלא היה נודר אילו ידע – והם מתירים לו. זה מועיל לרוב הנדרים, ויש מקרים שאין להם התרה. עד ההתרה, יש להשתדל לא לעבור על הנדר.
- האם מותר להגיש תלונה במשטרה על יהודי?
ככלל, סכסוך ממוני בין יהודים מבררים בבית דין ולא בערכאות. אבל במקום של סכנה – אלימות, פגיעה בילדים, הטרדה, נהיגה מסוכנת או גניבה מתמשכת – מותר ואף חובה לפנות למשטרה, ואין בזה איסור ״מסירה״. איסור המסירה נאמר על מסירה לשלטון אכזרי ושרירותי.
- האם מותר להישבע?
שבועה מותרת מן הדין, אבל חז״ל ופוסקים מזהירים להתרחק ממנה, כי מי שנשבע ולא קיים – עובר איסור חמור. הקיצור כותב: ״וכן יתרחק מן השבועה״. מי שכבר נשבע – צריך לקיים, ואם אינו יכול – פונה לרב להתרת השבועה. גם ״אני נשבע״ בלי שם ה׳ נחשב שבועה.