מה עושים אם נדרתי משהו ואני לא יכול לקיים?

יש תקנה

השולחן ערוך (יו״ד רכח, א) פוסק: ״מי שנדר ונתחרט – יש תקנה על ידי חרטה, ואפילו נדר באלוקי ישראל. כיצד יעשה? ילך אצל חכם מומחה… ואם אין יחיד מומחה – ילך אצל שלשה הדיוטות, והוא דגמירי להו״ – כלומר שלושה שמבינים בדיני נדרים. התורה עצמה אמרה ״לא יחל דברו״, וחז״ל דרשו – ״הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלים לו״.

איך זה נעשה

הנודר מספר מה נדר, ומסביר שהוא מתחרט – כלומר, שאילו ידע מראש את מה שהוא יודע היום, לא היה נודר. החכמים שואלים אותו ומוצאים ״פתח״ או ״חרטה״, ואומרים ״מותר לך, מותר לך, מותר לך״. אין צורך במניין, ואפשר לעשות זאת בכל יום, אבל לא בשבת אלא לצורך השבת.

התרת נדרים בערב ראש השנה

בערב ראש השנה נוהגים לעשות ״התרת נדרים״ כללית, בפני שלושה. הנוסח מתיר נדרים שאדם שכח, ומנהגים טובים שנהג בהם בלי לומר ״בלי נדר״. יש נדרים שאינם מותרים בהתרה הכללית, ואותם מפרטים.

מה לא מותר

יש נדרים שאינם ניתנים להתרה, כגון נדר שנעשה ״על דעת חברו״, ויש נדרים שקשורים בהתחייבות לאחרים – שם צריך גם את הסכמתם. נדר לצדקה – יש בו דינים מיוחדים, ולעיתים מתירים רק חלק.

עצה

כדי שלא להגיע לזה – אומרים ״בלי נדר״ בכל הבטחה לדבר מצווה (קיצור סז). ומי שנדר מתוך כעס או לחץ – ימהר להתיר, ולא יתעכב.