האם מותר להגיש תלונה במשטרה על יהודי?

איסור המסירה

השולחן ערוך (חו״מ שפח) מחמיר מאוד במי ״שמוסר״ יהודי או ממונו לידי אנס – שלטון שעלול להעניש בלי משפט צדק, להחרים רכוש או להרוג. האיסור נולד בתקופות שבהן מסירה לשלטונות פירושה לעיתים סכנת חיים.

משטרה במדינה מתוקנת

פוסקי זמננו הבחינו בין שלטון אכזרי לבין משטרה ובתי משפט של מדינה מתוקנת, שפועלים לפי חוק. כשיש סכנה לציבור או לפרט – אדם אלים, פוגע בילדים, מטריד, נהג שיכור – הפנייה למשטרה היא הצלה, ״לא תעמוד על דם רעך״. גם המסור עצמו, כשהוא ״רודף״ – מותר להצילו ממנו.

סכסוך ממוני

בסכסוך ממוני רגיל – חוב, שכירות, עסקה – ההלכה מבקשת לפנות קודם לבית דין, ולא לערכאות. ואם הצד השני מסרב לבוא לדין תורה – בית הדין נותן היתר לפנות לבית משפט אזרחי.

בפועל

מי שנפגע או חושש לסכנה – אל יהסס לפנות למשטרה מיד, ואם צריך, לשאול רב אחר כך ולא לפני. בשאלות גבוליות – מתייעצים עם רב שמכיר את המציאות. אסור להשתמש בתלונה כדי לנקום או להשיג רווח, ואסור להגיש תלונת שווא.