מה ההבדל בין כיבוד הורים למורא הורים?

שתי מצוות

התורה ציוותה פעמיים: ״כבד את אביך ואת אמך״ ו״איש אמו ואביו תיראו״. הגמרא (קידושין לא, ב) מגדירה: ״איזהו מורא ואיזהו כיבוד? מורא – לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו. כיבוד – מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא״.

דיני מורא

השולחן ערוך (יו״ד רמ, ב) מפרט: לא לעמוד במקום המיוחד להורה, לא לשבת במקומו הקבוע בבית, לא לסתור את דבריו, ולא ״להכריע״ אפילו לומר ״נראין דברי אבא״ בוויכוח, ולא לקרוא לו בשמו. ראו האם מותר לקרוא להורים בשמם?.

דיני כיבוד

לשרת את ההורים בצורכיהם – אוכל, לבוש, ליווי – בסבר פנים יפות. הפוסקים כתבו שהבן מכבד מממון של האב, ואם לאב אין – הבן חייב לדאוג לו כפי יכולתו. ראו מימון טיפול בהורים.

מחילה

הגמרא (קידושין לב, א) אומרת: ״האב שמחל על כבודו – כבודו מחול״. והשולחן ערוך (יו״ד רמ, יט) מוסיף שאסור לאב ״להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם... אלא ימחול ויעלים עיניו מהם״. הפוסקים כתבו שעל ביזיון ממש – אין מחילה מועילה.

ההבדל המעשי

כיבוד – מה עושים; מורא – ממה נמנעים. שתיהן יחד יוצרות יחס של כבוד ויראה כלפי ההורים.