מה מברכים על לידת בן?

הדין בשולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח רכג, א) פוסק: ״ילדה אשתו זכר – מברך הטוב והמטיב, וגם היא צריכה לברך כן״. ברכת ״הטוב והמטיב״ נאמרת על בשורה טובה שיש בה טובה לו ולאחרים – וכאן הטובה היא של האב ושל האם יחד.

מקרים מיוחדים

הרמ״א שם מוסיף: אם האם נפטרה בלידה (רחמנא ליצלן) – האב מברך ״שהחיינו״ ולא ״הטוב והמטיב״, כי אין כאן טובה לאחרים. וכן אם האב נפטר לפני הלידה – האם מברכת ״שהחיינו״.

על לידת בת

השולחן ערוך אינו מזכיר ברכה מיוחדת ללידת בת. יש פוסקים שכתבו שמברכים ״שהחיינו״ כשרואים אותה לראשונה, כמו על כל שמחה גדולה, ויש שכתבו שגם על בת מברכים ״הטוב והמטיב״ בזמננו, כשהשמחה עליה שווה. לכן כדאי לשאול את הרב לפי מנהג המשפחה.

״שאינה חובה אלא רשות״

הרמ״א מביא שיש שכתבו ״שנהגו להקל בברכה זו, שאינה חובה אלא רשות״. בפועל, רבים לא נוהגים לברך ברכה זו בשם ומלכות, ויש שמברכים אותה בלי שם. ספרדים רבים מברכים ״הטוב והמטיב״ על לידת בן, ויש שמכוונים לפטור בברכת ״שהחיינו״ שבברית או בפדיון.

מתי מברכים

בשעה ששומעים את הבשורה או רואים את התינוק לראשונה. אם עבר זמן רב – לא מברכים עוד. האב שנמצא בחדר הלידה מברך כשהוא רואה את הבן.

מה עוד נוהגים

מלבד הברכה – מודים לה׳, אומרים תהילים ונותנים צדקה. ובשבת הראשונה עושים ״שלום זכר״ לבן או ״זבד הבת״ לבת.