אחרי הלידה – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא אחרי הלידה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות הריון ולידה.
- האם מותר לתת לתינוק שם של אדם חי?
אין בזה איסור הלכתי. מנהג אשכנז הוא שלא לקרוא שם על שם אדם חי, בעיקר על שם קרוב משפחה; ומנהג ספרד הוא לקרוא דווקא על שם הסבים והסבתות בחייהם, לכבודם. לקרוא לתינוק בשם של אדם שאינו קרוב, רק כי השם יפה – מותר לכולי עלמא.
- האם מותר לתת שם על שם סבא שעוד חי?
תלוי במנהג: אצל הספרדים מקובל מאוד לקרוא לנכד על שם הסבא או הסבתא בחייהם, וזה כבוד גדול להם. אצל האשכנזים נוהגים שלא לקרוא על שם קרוב חי, ומחכים לקרוא בשמו רק אחרי אריכות ימים. כשהמשפחה מעורבת – שואלים רב איך לכבד את שני הצדדים.
- מה זה זבד הבת?
זבד הבת (״מתנת הבת״) הוא מנהג ספרדי ומזרחי לחגוג את הולדת הבת: בשבת או באירוע מיוחד אחרי הלידה, אומרים פסוקים משיר השירים – ״יונתי בחגוי הסלע״ – ומברכים ״מי שברך״ לבת ולאמה, ולעיתים קוראים לה את שמה. אצל אשכנזים קוראים שם לבת בעלייה לתורה של האב.
- למה עושים שלום זכר?
שלום זכר הוא התכנסות של קרובים וחברים בליל שבת הראשון אחרי לידת בן, כמנהג אשכנז שהרמ״א מביא וקורא לו ״סעודת מצוה״. הטעמים: שמחה על הבן שבא לעולם – ״בא זכר בעולם, בא שלום בעולם״ – ונחמה לתינוק על התורה ששכח. בקהילות הספרדים המנהג פחות נפוץ.
- האם מותר לשנות שם לתינוק אחרי שנקרא?
שם שנקרא בברית או בבית הכנסת נחשב שמו של הילד, ולא נהגו לשנותו בלי סיבה של ממש. מי שמתחרט ממש – כגון שהשם נבחר בטעות – ישאל רב, ויש שהורו להוסיף שם במקום להחליף. הוספת שם לחולה נעשית במעמד מיוחד ובתפילה. השינוי במשרד הפנים אינו משנה את השם העברי.
- מה זה וואך נאכט?
״וואך נאכט״ (ביידיש: ״ליל השמירה״) הוא מנהג אשכנזי להתכנס בלילה שלפני הברית ליד התינוק, ללמוד תורה, לומר קריאת שמע ותהילים, ולשמור עליו. בקהילות ספרדיות נקרא הלילה ״ליל זוהר״ או ״ברית יצחק״, ולומדים בו מן הזוהר. אסור לעשות בו מעשים שנראים כסגולה ״למזל״ התינוק.
- מה מברכים על לידת בן?
על לידת בן מברכים ״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם הטוב והמטיב״ – גם האב וגם האם, כי זו בשורה טובה לשניהם. על לידת בת יש אומרים שמברכים ״שהחיינו״ כשרואים אותה לראשונה. הרמ״א מביא שנהגו להקל בברכות אלו, ולכן רבים אינם מברכים אותן בשם ומלכות.