מה זה זבד הבת?

השם

״זבד״ מלשון מתנה – כמו שאמרה לאה ״זבדני אלוקים אותי זבד טוב״. הבת היא מתנה מה׳, וההורים מודים עליה ומברכים אותה.

הנוסח

במנהג הספרדים אומרים את הפסוק ״יונתי בחגוי הסלע, בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראך נאוה״ (שיר השירים ב), ופסוקים נוספים, ואחריהם ״מי שברך אמותינו שרה רבקה רחל ולאה... הוא יברך את הילדה הנעימה הזאת ויקרא שמה בישראל...״. יש קהילות שאומרות זאת בבית הכנסת אחרי קריאת התורה, ויש שבבית, באירוע עם כיבוד.

מתי

המנהג משתנה: יש שעושים בשבת הראשונה אחרי הלידה, יש בתוך שלושים יום, ויש כשהאם יכולה כבר לבוא לבית הכנסת. אין חובה בזמן מסוים, ואין בו ברכה בשם ומלכות.

אצל אשכנזים

האב עולה לתורה בשבת הקרובה אחרי הלידה (או בשני וחמישי), והגבאי אומר ״מי שברך ליולדת״ וקורא שם לבת. בשנים האחרונות גם קהילות אשכנזיות רבות עורכות ״שמחת בת״ – אירוע הודיה בבית.

הודיה

מעבר למנהג, זבד הבת הוא הזדמנות להודות לה׳ על הלידה ועל בריאות האם והתינוקת. יש שמוסיפים ברכת הגומל של האם, כשהיא יכולה לבוא לבית הכנסת, וצדקה לכבוד השמחה.