מה ההבדל בין גיור אורתודוקסי לרפורמי?

יסודות הגיור ההלכתי

השולחן ערוך (יו״ד רסח, ג) קובע: ״כל ענייני הגר, בין להודיעו המצוות לקבלם, בין המילה, בין הטבילה – צריך שיהיו בשלשה הכשרים לדון״. שלושה רכיבים מעכבים: בית דין כשר, קבלת עול מצוות, ומילה וטבילה (רמב״ם איסורי ביאה יג).

קבלת מצוות

עיקר ההבדל הוא בקבלת המצוות. בגיור ההלכתי המתגייר מקבל על עצמו לשמור את כל המצוות, כפי שהן מתפרשות בתורה שבעל פה. בתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, שאינן רואות במצוות חיוב במובן ההלכתי, אין קבלה כזו – ולכן, לפי ההלכה, הגיור חסר את הרכיב המרכזי.

בית הדין

גם בית הדין צריך להיות מורכב מדיינים כשרים לעדות, שומרי מצוות. בגיורים שאינם אורתודוקסיים – זה בדרך כלל לא מתקיים. בנוסף, לעיתים אין טבילה במקווה כשר או מילה כהלכה.

ההשלכות

מי שהתגייר בגיור שאינו הלכתי – אינו יהודי לפי ההלכה, וגם ילדיו (אם זו אישה) אינם יהודים. המשמעות היא בעיקר בנישואין ובמעמד האישי. מדינת ישראל מכירה בגיורים מסוימים לעניין חוק השבות, אבל הרבנות – לעניין נישואין – מכירה רק בגיור הלכתי.

ביחס לאנשים

מי שעבר גיור לא הלכתי – עשה זאת בדרך כלל מתוך רצון כן להצטרף לעם ישראל, וראוי לכבד את הרצון הזה. מי שרוצה – יכול לעבור גיור הלכתי, ורבים עושים זאת. יש בתי דין שמלווים בדיוק מצבים כאלה ברגישות.