איך מתגיירים בישראל?

יסודות הגיור

הרמב״ם (איסורי ביאה יג, א) כותב: ״בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה, וטבילה, וקרבן״. בזמן הזה, בלי מקדש, הגיור נעשה במילה (לגבר) ובטבילה, בפני בית דין של שלושה, ולאחר קבלת עול מצוות (יו״ד רסח, א–ג).

הבדיקה והלימוד

השולחן ערוך (יו״ד רסח, ב) מתאר: ״כשבא להתגייר אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים… ומודיעים אותו עיקרי הדת, שהוא ייחוד ה׳ ואיסור עבודת כוכבים… ומקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות״. ובסעיף יב: ״בודקים אחריו שמא בגלל ממון… או בשביל שררה… או שמא עיניו נתן באשה יהודית״. בית הדין רוצה לוודא שהרצון כן ושהמתגייר מבין למה הוא נכנס.

בפועל בישראל

בישראל פועל מערך גיור ממלכתי, ולצידו בתי דין פרטיים מוכרים. המועמד פונה, עובר ראיון ראשוני, ומשובץ במסגרת לימוד (אולפן גיור) למשך כמה חודשים או יותר. בתקופה זו הוא מתחיל לשמור שבת, כשרות ותפילה, ובדרך כלל מלווה על ידי משפחה מאמצת ורב. בסוף התהליך – ועדה של בית הדין, ואחר כך מילה (לגבר) וטבילה.

אחרי הגיור

הגר מקבל תעודת גיור, ונעשה יהודי לכל דבר – ״כקטן שנולד״. הוא מקבל שם עברי, בדרך כלל ״בן אברהם אבינו״ או ״בת אברהם אבינו״. התורה מצווה לאהוב אותו ולא להונות אותו.

למי שמתלבט

גיור הוא החלטה לכל החיים. מי ששוקל – כדאי שיבוא לשבת בקהילה, ילמד, וישוחח עם רב לפני שפונה באופן רשמי.