מי נחשב יהודי לפי ההלכה?

דרך האם

הגמרא (קידושין סח, ב) לומדת מהפסוק ״כי יסיר את בנך מאחרי״ (דברים ז, ד) שהילד הולך אחר אמו לעניין היהדות: ״בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה״. כך פוסק השולחן ערוך (אה״ע ד, יט–כ).

דרך הגיור

מי שאינו נולד יהודי יכול להצטרף לעם ישראל בגיור – בבית דין, בקבלת מצוות, במילה ובטבילה (יו״ד רסח). ״גר שנתגייר כקטן שנולד דמי״ – הוא יהודי גמור.

יהודי לעולם

יהדות אינה ״מנוי״ שאפשר לבטל. יהודי שאינו מאמין, אינו שומר מצוות, או אפילו המיר את דתו – נשאר יהודי לפי ההלכה, אף שיש לכך השלכות מסוימות. חז״ל אמרו ״ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא״ (סנהדרין מד, א). לכן כל יהודי שרוצה לחזור – חוזר הביתה.

מה לא קובע

תחושת זהות, שם משפחה יהודי, אב יהודי, רישום במשרד הפנים, או מנהגים יהודיים בבית – אינם קובעים לבדם. מי שיש לו ספק – יברר את שושלת האמהות, ובמידת הצורך יפנה לבית הדין.

בפועל

מי שמבקש להינשא ברבנות – יידרש להוכיח יהדות, לרוב דרך מסמכים של האם והסבתא. על כך – בשאלה נפרדת.

ובלב

יהודי שמרגיש רחוק – אינו ״פחות יהודי״. כל מצווה שהוא עושה היא שלו, וכל צעד של התקרבות מתקבל באהבה.