איך חוזרים בתשובה על העבר?

חרטה

הרמב״ם (הלכות תשובה ב, ב) כותב שהתשובה כוללת ״שיתנחם על שעבר, שנאמר ׳כי אחרי שובי נחמתי׳״. החרטה היא ההכרה שהמעשים היו לא נכונים, בלי להצטדק – אבל גם בלי להשמיד את עצמו.

הווידוי

הרמב״ם (תשובה א, א) כותב שמתוודים: ״חטאתי, עוויתי, פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך״. מי שאינו זוכר את כל הפרטים – מתוודה באופן כללי, כמו בנוסח ״אשמנו, בגדנו״ שבסידור. ונוהגים לומר את הווידוי בכל יום בתחנון, ובמיוחד ביום כיפור.

לתקן

על חטאים כלפי אחרים – מחזירים ממון שנלקח, ומבקשים סליחה ממי שנפגע (תשובה ב, ט). אם האדם אינו יודע למי להחזיר – נותן לצורכי ציבור. על מצוות שהוחמצו – כמו לימוד תורה – מוסיפים מעכשיו.

בלי ייאוש

הרמב״ם (תשובה ז, ד) כותב: ״ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה – אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה, שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו״. וחז״ל אמרו ״במקום שבעלי תשובה עומדים – צדיקים גמורים אינם עומדים״.

עכשיו

המבחן של התשובה על העבר הוא ההווה: כשמגיע אותו ניסיון – והאדם עומד בו. לכן עדיף להשקיע את רוב הכוח בבניית החיים החדשים, ולא בחפירה בעבר.

ראו איך עושים תשובה, האם ה׳ סולח על כל חטא ותשובה.