האם בנות חייבות בלימוד תורה?

מה כתוב בשולחן ערוך

השולחן ערוך (יו״ד רמו, ו) כותב שאישה שלמדה תורה ״יש לה שכר, אבל לא כשכר האיש, מפני שאינה מצווה ועושה״. הוא מביא את דברי חז״ל שלא ללמד את הבת תורה שבעל פה לעומקה, ומבחין בין תורה שבעל פה לתורה שבכתב. הרמ״א שם מוסיף: ״ומכל מקום חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה״.

חובת לימוד ההלכות

מכאן שחובה ללמד בנות את כל מה שהן צריכות כדי לקיים מצוות: הלכות שבת, כשרות, ברכות, תפילה, טהרת המשפחה, בין אדם לחברו, ואת יסודות האמונה. אישה שאינה יודעת את ההלכות האלה – לא תוכל לקיים אותן כראוי. גם נשים מקיימות מצוות רבות של ידיעת ה׳ ואהבתו, שתלויות בלימוד.

בדורות האחרונים

בדור של החפץ חיים ושל הקמת רשת ״בית יעקב״, פסקו גדולי ישראל שבזמננו, כשבנות לומדות השכלה רחבה, יש צורך ללמד אותן תנ״ך, מוסר, הלכה ומחשבת ישראל ברמה גבוהה – כדי שיהיה להן עולם של תורה ואמונה. לכן בתי ספר ומדרשות לבנות מלמדים היום תורה בהיקף רחב. בשאלה אם וכמה ללמד גמרא – יש מחלוקת בין הזרמים בקהילות, וכל ציבור נוהג לפי רבותיו.

בבית

האב והאם משתתפים בחינוך הבנות: דבר תורה בשבת, לימוד של פרשת השבוע ושל הלכות החגים. בת שרואה בבית אהבת תורה – תגדל עם קשר חי לתורה.