האם מותר להתחתן בימי ספירת העומר או בבין המצרים?

ספירת העומר

השולחן ערוך (או״ח תצג, א) כותב: ״נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל״ג בעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא״. זהו מנהג אבלות, ולכן אירוסין (בלי ריקודים) מותרים. הרמ״א שם מוסיף שמל״ג בעומר ואילך הכל מותר. בפועל יש כמה מנהגים: יש נוהגים איסור עד ל״ג בעומר, יש נוהגים מראש חודש אייר עד ערב שבועות (רמ״א תצג, ג), ויש נוהגים לפי מנהג האר״י עד ערב שבועות. מי שנוהג באחד מהמנהגים – אינו מערבב קולות של שני מנהגים.

בין המצרים

לפי השולחן ערוך (או״ח תקנא, ב), מראש חודש אב ״אין נושאין נשים״. הרמ״א שם כותב שנוהגים להחמיר כבר מי״ז בתמוז ועד אחרי תשעה באב, וזה מנהג האשכנזים. רבים מהספרדים נוהגים להימנע מחתונה כבר מי״ז בתמוז, ויש שמקילים עד ראש חודש אב – ולכן כדאי לברר את מנהג הקהילה.

ימים נוספים

אין עורכים חתונה בשבת וביום טוב, וגם לא בחול המועד, שאין מערבין שמחה בשמחה. בצומות הקלים (כגון צום גדליה ועשרה בטבת) לא עורכים חתונה ביום הצום עצמו. מי שמחפש תאריך – יש באתר כלי לבדיקת תאריכים לחתונה, והמאמר ״מתי לא מתחתנים״ מסכם את הימים.

ומה עם אירוסין ושמחות אחרות

בימים אלה מותר להתארס ולסגור שידוך, וגם לעשות סעודה קטנה בלי ריקודים ומוזיקה, לפי רוב המנהגים. מי שקבע תאריך סמוך לסוף התקופה – כדאי שיבדוק מראש עם רב את מנהג שני הצדדים, כי לעיתים משפחת החתן ומשפחת הכלה נוהגות אחרת, וצריך להכריע לפי מי נוהגים.