האם מותר לעשות בר מצווה בכותל?

מקום קדוש

הכותל המערבי הוא שריד מחומות הר הבית, ובלשון המדרש ״לא זזה שכינה מכותל מערבי״. רחבת התפילה שלפניו משמשת כבית כנסת לכל דבר, ויש בה מניינים מן הבוקר עד הלילה. לכן חגיגת בר מצווה שם היא דרך מכובדת לחבר את הנער לתפילת הציבור ולירושלים.

העלייה לתורה

בר המצווה עולה לתורה בימים שבהם קוראים: שני, חמישי, ראש חודש, חנוכה ופורים. ממניינים קבועים או בתיאום מראש אפשר לקבל ספר תורה ושעה. הנער מתחיל להניח תפילין – לרוב כבר לפני היום, לפי המנהג – ומתפלל עם הציבור. ראו עלייה לתורה ודרשה.

קדושת המקום

ברחבת הכותל חלים דיני בית הכנסת, שעליהם כותב השולחן ערוך (או״ח קנא, א) ״אין נוהגין בהם קלות ראש… ואין אוכלין ושותים בהם״: לבוש צנוע, בלי אכילה ושתייה של סעודה ברחבת התפילה, בלי שיחות בטלות וצעקות. הסעודה עצמה נערכת מחוץ לרחבה. צילום מותר בימי חול לפי הנהלים, אך בשבת וביום טוב – אסור. ההפרדה בין גברים לנשים נשמרת לפי סדרי המקום.

הנשים

האמהות, הסבתות והאחיות צופות מעזרת הנשים, ונוהגות לפזר סוכריות לאחר העלייה. כדאי לבחור מניין שקרוב למחיצה, כדי שיוכלו לראות ולשמוע.

בשבת

בר מצווה בשבת בכותל אפשרית, אך דורשת התארגנות מיוחדת: מקום לינה בעיר העתיקה, הליכה ברגל, ואין לשאת חפצים מחוץ לעירוב. רוב המשפחות מעדיפות לחגוג בכותל ביום חול ולעשות שבת חתן בבית הכנסת השכונתי.

הגורם המנהל

רחבת הכותל מנוהלת על ידי גוף ממלכתי שמסדיר את הזמנת המקומות, ההסעות והצילום. מומלץ לתאם מראש, במיוחד בימים עמוסים.