מה זה שבת חזון ושבת נחמו?

שלוש דפורענותא ושבע דנחמתא

בשלוש השבתות שבין י״ז בתמוז לתשעה באב מפטירים שלוש הפטרות של פורענות: ״דברי ירמיהו״, ״שמעו״ ו״חזון״. אחרי תשעה באב מפטירים שבע הפטרות של נחמה מספר ישעיהו, עד ראש השנה. הסדר מובא בפסיקתא ובתוספות, והתקבל בכל הקהילות.

שבת חזון

ההפטרה היא ״חזון ישעיהו בן אמוץ״ (ישעיהו א). בקהילות רבות מקריאים אותה בניגון של איכה. בשבת זו נוהגים מעט אבלות: הרמ״א (או״ח תקנא, א) כותב שאפילו בשבת חזון אין מחליפים לבגדי שבת, אלא כתונת בלבד. הגר״א ורבים מבני אשכנז בארץ נהגו ללבוש בגדי שבת כרגיל, כדי שלא תהיה אבלות פרהסיא בשבת. מנהג הספרדים – ללבוש בגדי שבת.

שבת נחמו

ההפטרה היא ״נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם״ (ישעיהו מ), והיא תמיד בפרשת ואתחנן, שבה קוראים את עשרת הדברות ו״שמע ישראל״. זו שבת של שמחה ונחמה; נוהגים לערוך בה שמחות ואירועים, ובמקומות רבים היא שבת של התכנסויות ונופש.

הלכה למעשה

בשבת חזון – לא אבלות בגלוי: אוכלים בשר ושותים יין כרגיל, כי שבת אינה בכלל תשעת הימים לעניין זה. מי שתשעה באב חל במוצאי שבת – יש דינים מיוחדים לסעודה שלישית.

ראו מה מותר בשלושת השבועות, בשר בתשעת הימים ובין המצרים.