מה זה קינות ומתי אומרים אותן?

הסדר

השולחן ערוך (או״ח תקנט, ב) כותב: ״בליל תשעה באב – מתפללים ערבית ואומרים איכה וקינות, ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה, ומתחיל מואתה קדוש״. ״ליל תשעה באב ויומו – יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת המנחה״, והרמ״א מוסיף: ״ועכשיו נהגו... ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות״ (תקנט, ג).

איך אומרים

״מתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים, וכן עושים בקריאת איכה״ (תקנט, א). מכבים את רוב האורות, מסירים את הפרוכת, ויושבים על הארץ או על כיסא נמוך. אין מדברים בזמן הקינות ואין יוצאים באמצע.

מי חיבר

רוב הקינות במנהג אשכנז חוברו בידי רבי אלעזר הקליר, מגדולי הפייטנים בארץ ישראל. נוספו עליהן קינות של הראשונים – בהן ״ציון הלא תשאלי״ לרבי יהודה הלוי – וקינות על גזירות מסעי הצלב ועל שריפת התלמוד. בדורות האחרונים נוספו בקהילות רבות קינות על השואה. בעדות המזרח יש סדר קינות אחר, ובו ״ליל זה יבכיון״ ופיוטים רבים.

חשיבות

הקינות הן הדרך שבה הציבור ״מתאבל״ יחד. מי שמתקשה להבין – כדאי שיצטייד בסידור קינות עם פירוש, ויקרא מראש את משמעותן.

ראו מה מותר ללמוד בתשעה באב, למה צמים בתשעה באב ומגילת איכה.