דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקנ״ה

דיני תפילין וציצית בט"ב

2 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה ובמנח' מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם:

    משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)

    (א) נוהגים וכו' – ע"פ המדרש בצע אמרתו בזע פורפירא דיליה [זה הטלית] השליך משמים ארץ תפארת ישראל זו תפילין:

    (ב) בלא ברכה – ומ"מ אם פשטו בלילה י"א שצריך לברך עליו בבקר:

    (ג) ובמנחה – שאז הציתו אש במקדש ותם עונך במה ששפך הקב"ה חמתו בעצים ואבנים [הגר"א] וי"א כדי להראות נחמה באבלינו בו ביום וכל זה הוא לכו"ע רק לענין תפילין משום דהוא מילתא דתליא במנהגא בעלמא אבל כל החמשה ענויים אין מבטלין כל היום:

    (ד) ותפילין – והרגיל להניח תפילין של ר"ת יניח גם עתה [אחרונים]:

    (ה) ומברכין עליהם – ונראה דיזהר שלא לקרא עתה פרשיות ק"ש וכן פרשת קדש דהלא כעת הוא רק כקורא בתורה ות"ת אסור כל היום:

  2. סעיף ב׳

    יש מי שנוהג לשכב בליל תשעה באב מוטה על הארץ ומשים אבן תחת ראשו: הגה ויש לאדם להצטער בענין משכבו בליל תשעה באב שאם רגיל לישכב בב' כרים לא ישכב כי אם באחד (תו' סוף תענית) ויש בני אדם משימים אבן תחת מראשותיהם זכר למה שנא' ויקח מאבני המקום שראה החורבן (מרדכי דמועד קטן) מיהו עוברות שאינן יכולין להצטער אינן חייבות בכל אלה (תוס') וימעט אדם מכבודו ומהנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר :

    משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

    (ו) מוטה על הארץ – ואדם חלוש א"צ להחמיר בזה ויישן על המטה:

    (ז) מיהו עוברות וכו' – וה"ה באדם חלוש וכנ"ל:

    (ח) מכבודו ומהנאתו – אסור לעשן טיטון (שקורין רייכערין) אפילו בד' צומות וכ"ש בט"ב [כנה"ג] והחמיר מאד עד שכתב שמי שמעשן בט"ב היה ראוי לנדותו ויש מאחרונים שמקילין וע"כ מי שדחוק לו שמורגל בו ביותר יש להקל אחר חצות בצנעא בתוך ביתו וכ"כ בשע"ת בסימן תקנ"ט סק"ג:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ״ה?

סימן תקנ״ה בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: דיני תפילין וציצית בט"ב. יש בו 2 סעיפים, והוא פותח במילים ״נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)