האם מברכים שהחיינו בבין המצרים?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תקנא, יז) כותב: ״טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצווה״. הרמ״א מוסיף: ״וכן בפרי שלא ימצא אחר ט׳ באב – מותר לברך ולאכלו בין המצרים״.

הטעם

ברכת ״שהחיינו״ היא ברכה של שמחה על שהגענו לזמן הזה. בימי בין המצרים, שבהם התחיל החורבן, אין זה ראוי לשמוח על ״הזמן הזה״. לשון השולחן ערוך ״טוב ליזהר״ – כלומר, זו הנהגה טובה ולא איסור גמור.

בשבת

יש פוסקים שהתירו לברך שהחיינו על פרי חדש בשבתות שבבין המצרים, כי שבת אין בה אבלות. אחרים החמירו גם בשבת. מנהג רבים – להקל בשבת, ויש שמחמירים.

מצווה

״לא יחמיץ את המצווה״ – פדיון הבן, ברית מילה (למנהג שמברכים בה שהחיינו), ולידת בת (״הטוב והמטיב״) – מברכים כרגיל.

ראו בגדים חדשים בבין המצרים, מה מותר בשלושת השבועות ושהחיינו בחגים.