מה עושים בל״ג בעומר ולמה מדליקים מדורות?

יום שמחה

השולחן ערוך (או״ח תצג, ב) כותב שבל״ג בעומר ״פסקו מלמות״ תלמידי רבי עקיבא. הרמ״א שם מוסיף: ״ומרבים בו קצת שמחה, ואין אומרים בו תחנון״. לכן מותרים בו – לפי המנהגים – תספורת, חתונות ומוזיקה.

רבי שמעון בר יוחאי

לפי מסורת המקובלים, שהתפשטה מימי האר״י בצפת, ל״ג בעומר הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, שלפי המסורת גילה ביום פטירתו סודות גדולים מן התורה. לכן נוהגים לעלות לציונו במירון, ללמוד בספר הזוהר ולשיר את ״בר יוחאי״.

המדורות

מנהג ההדלקה מובא בדברי האחרונים, והוא זכר ל״אור״ של תורת הנסתר שהאיר רבי שמעון – כמו שמסופר בזוהר שביום פטירתו הייתה אש סביב ביתו. יש שמבינים זאת גם כזכר לשמחה, שבה מדליקים אש. במירון נוהגים להדליק מדורה גדולה, ובכל מקום – מדורות קטנות בשכונות.

זהירות

ההדלקה היא מנהג, ולכן אסור שתבוא על חשבון מצוות אחרות: אסור לסכן ילדים, לפגוע ברכוש של אחרים, לקחת עצים בלי רשות, או לחלל שבת בהכנות. כשל״ג בעומר חל במוצאי שבת – יש להקפיד שלא לטלטל עצים ולא להכין את המדורה בשבת. ומירון – רק לפי הנחיות הבטיחות.

חלאקה

יש נוהגים לעשות בל״ג בעומר תספורת ראשונה לבן שלוש – ״חלאקה״. ראו תספורת בל״ג בעומר.

ראו מנהגי ל״ג בעומר, ספר הזוהר ול״ג בעומר – תאריך.