שאלו אותי כמה היום לעומר לפני שספרתי – מה עונים?

הדין בשולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תפט, ד) כותב: ״מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו: אתמול היו כך, שאם יאמר לו היום כך וכך – אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. אבל קודם בין השמשות, כיון שאינו זמן ספירה – אין בכך כלום״.

למה

ספירת העומר אינה צריכה נוסח מיוחד: מי שאומר ״היום כך וכך״ – כבר ספר. ומאחר שמצוות עשה אינן צריכות כוונה לפי כמה פוסקים, יצא ידי חובה, וברכה שיברך אחר כך – תהיה לבטלה. לכן ממליצים לענות בדרך שאינה ספירה: ״אתמול היה ארבעה עשר״.

אם כבר אמרו

מי שענה בטעות את מספר היום – לא יברך, אבל יחזור ויספור בלי ברכה. יש פוסקים שכתבו שאם בשעה שענה התכוון במפורש שלא לצאת ידי חובה – יכול לחזור ולספור בברכה; ויש מקילים כשאמר רק את המספר בלי ״היום״, או כשאמר את מניין הימים בלבד בשבוע השני ואילך, כשלא הזכיר את השבועות. במקרים אלו כדאי לשאול רב.

מספר מסוים

השאלה רלוונטית מבין השמשות ואילך. לפני השקיעה – אומר את המספר בלי חשש. וכן מי שכבר ספר באותו לילה – עונה כרצונו. מי שספר בתחילת הלילה אבל שכח בברכה דבר עיקרי – ישאל.

עצה מעשית

כדי לא להיכשל, יש שאומרים בכל השאלות כאלה ״אתמול היה...״, גם לאנשים שכבר ספרו. ובבית הכנסת – כדאי לספור עם הציבור מיד אחרי ערבית, ואז השאלה פחות נפוצה.

ראו עוד ספירת העומר בלוח ומתי מתחילים לספור.