האם מותר להתחתן בספירת העומר?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תצג, א) כותב: ״נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל״ג בעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. אבל לארס ולקדש – שפיר דמי, ונשואין נמי מי שקפץ וכנס – אין עונשין אותו״. הרמ״א מוסיף: ״מיהו מל״ג בעומר ואילך – הכל שרי״.

ספרדים

הספרדים נוהגים, כמו בתספורת, להמתין עד בוקר יום ל״ד בעומר, ויש מפוסקי הספרדים שהתירו חתונה כבר בל״ג בעומר עצמו. מכל מקום – מל״ד בעומר ועד שבועות מותר, ובכלל זה בשלושת ימי הגבלה שלפני שבועות.

אשכנזים

במנהג אשכנז יש כמה מנהגים (תצג, ג): יש שנוהגים אבלות מפסח עד ל״ג בעומר, ומתחתנים מל״ג בעומר; ויש שנוהגים מראש חודש אייר עד שבועות, חוץ מל״ג בעומר, ואצלם החתונות בל״ג בעומר עצמו או בשלושת ימי הגבלה. חשוב לא לערב את המנהגים.

שידוך ואירוסין

מותר לעשות שידוך, ״וורט״ ואירוסין בימי הספירה, וגם מסיבת אירוסין בלי ריקודים ומוזיקה. כך כתב השולחן ערוך: ״לארס ולקדש שפיר דמי״.

אורחים בחתונה

ספרדי שמוזמן לחתונה של אשכנזים בל״ג בעומר, או אשכנזי שמוזמן לחתונה ביום שלפי מנהגו הוא עוד ימי אבלות – רוב הפוסקים כתבו שמותר להשתתף ולשמח את החתן והכלה, אבל לא יסתפר לכבוד החתונה, אלא לפי הוראת רב.

ראו מנהגי אבלות בספירת העומר ותספורת בל״ג בעומר.