מה זה ברכת הטוב והמטיב על יין שני?

הדין

השולחן ערוך (או״ח קעה, א) פוסק: ״הביאו להם יין אחר – אינו מברך בורא פרי הגפן, אבל מברך עליו הטוב והמטיב״. וממשיך: ״ולאו דוקא הביאו להם מחדש, אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה ב׳ יינות – מברכין על השני הטוב והמטיב״. הרמ״א מסייג: ״ודוקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן״.

הטעם

״הטוב והמטיב״ היא ברכת הודאה על טובה שנוספה. כשבא יין נוסף – יש כאן שפע, ״ריבוי טובה״, ומודים עליו. לכן הברכה נאמרת דווקא כשיש שינוי, ולא על בקבוק נוסף מאותו יין.

אפילו לא ידוע שהוא טוב יותר

בסעיף הבא (קעה, ב) נאמר: ״מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון, כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו״. כלומר, יין מסוג אחר – אדום אחרי לבן, או ממותג אחר – מספיק.

עם אחרים

השולחן ערוך (קעה, ד) קובע: ״אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו, דהכי משמע הטוב לו והמטיב לחבירו, והוא הדין אם אשתו ובניו עמו, אבל אם הוא יחידי – לא״.

בפועל

בסעודה, ״כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב, ולא יברך אחד לכלם, דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן״ (קעה, ה); ואם מסובים לשתייה בלבד, בלי סעודה – אחד מברך לכולם. יש שאינם מקפידים על הברכה הזאת בגלל ספקות שונים, ויש שנוהגים לברך. ראו גם מה מברכים.