ברכתי המוציא – האם זה פוטר את כל המאכלים בסעודה?

מאכלים הבאים מחמת הסעודה

השולחן ערוך (או״ח קעז, א) כותב: ״דברים הבאים בתוך הסעודה, אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה, דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת – כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא ומיני מלוחים – אפילו אוכלם בלא פת, אין טעונין ברכה לפניהם, דברכת המוציא פוטרתן, ולא לאחריהם, דברכת המזון פוטרתן״.

משקים

מים ושאר משקים בתוך הסעודה – נפטרים בהמוציא, כי ״אין דרך לאכול בלא שתיה״ (קעד, ז). יין חשוב, וקובע ברכה לעצמו: מברכים עליו ״בורא פרי הגפן״ גם בתוך הסעודה, וברכת המזון פוטרת אותו לאחריו.

פירות וקינוח

פירות שאינם חלק מן הארוחה, ובאים כקינוח – לפי השולחן ערוך צריך לברך עליהם ברכה ראשונה, כי אינם ״מחמת הסעודה״; וברכת המזון פוטרת אותם לאחריהם. פרי שאוכלים עם הפת או כחלק ממנה – נפטר. מי שאוכל סלט פירות כמנה בתוך הסעודה – יש בזה פרטים.

עוגה וקינוח מבצק

עוגה, עוגייה או מזונות שבאים אחרי הסעודה – נחלקו הפוסקים אם צריך לברך עליהם ״מזונות״, ולכן רבים נוהגים שלא לברך, או לכוון בברכת המוציא לפטור אותם. גלידה, שוקולד ומתוקים – רבים מברכים ״שהכל״ עליהם בקינוח, משום שאינם באים לשובע.

עצה מעשית

מי שרוצה להימנע מן הספקות – יכוון בברכת המוציא לפטור את כל מה שיגישו, ויאכל את הקינוח בתוך הסעודה, לפני ברכת המזון. ומי שיש לו מנהג משפחתי – יחזיק בו.

הקיצור מביא את הדינים בסימן מג.