איך נוטלים ידיים לסעודה – כמה פעמים על כל יד?

מתי

השולחן ערוך (או״ח קנח, א) כותב: ״כשיבא לאכול פת שמברכין עליו המוציא – יטול ידיו, אפילו אינו יודע להם שום טומאה, ויברך על נטילת ידים״. נטילת ידיים היא תקנת חכמים, משום סרך תרומה ומשום נקיות.

הכלי והמים

נוטלים מתוך כלי שלם, ולא ישירות מן הברז. נדרשת רביעית מים לפחות (כ־86 עד 150 סמ״ק). המים צריכים להישפך ״מכוח אדם״ – כלומר, האדם שופך מן הכלי. הידיים צריכות להיות נקיות ובלי חציצה – טבעת צמודה, לכלוך או פלסטר.

כמה פעמים

השולחן ערוך (קסב, ב) מביא שבזמנם שפכו שלוש פעמים: פעם להסרת הלכלוך, ופעם שנייה ושלישית לטהרה. אם אין לכלוך – שופך רביעית על כל יד בבת אחת ודיו. מנהגים בימינו: רבים נוהגים לשפוך פעמיים על כל יד, ויש נוהגים שלוש פעמים, לפי הקבלה. הסדר המקובל: ימין ואחר כך שמאל, פעם אחת על כל יד, ושוב.

עד היכן

נוטלים את כל היד עד פרק היד (שורש כף היד), ולפחות עד סוף פרקי האצבעות. לכתחילה – עד פרק היד.

ברכה וניגוב

אחרי הנטילה משפשפים את הידיים ומברכים ״אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים״. לרוב המנהגים מברכים לפני הניגוב. מנגבים היטב, ואין אוכלים בידיים רטובות.

ואחר כך – לא מפסיקים בדיבור עד המוציא. ראו האם מותר לדבר בין נטילה להמוציא. הקיצור מביא את דיני הנטילה בסימן מ, והרמב״ם בהלכות ברכות פרק ו.