מה מברכים כשרואים תלמיד חכם גדול?

הדין

השולחן ערוך (או״ח רכד, ו) פוסק: ״הרואה חכמי ישראל – אומר: ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליריאיו״. ובסעיף ז: ״הרואה חכמי אומות העולם... שחכמים בחכמות העולם – אומר: ברוך... שנתן מחכמתו לבשר ודם״ (רכד, ז).

״חלק״ ו״נתן״

על חכמי ישראל אומרים ״שחלק מחכמתו״ – כי חכמת התורה היא חלק מחכמת ה׳ עצמה, והחכם דבוק בה. על חכמי העמים אומרים ״שנתן מחכמתו״ – ה׳ נתן להם חכמה, אבל היא אינה ״חלק״ ממנו באותו אופן. בשתי הברכות יש הכרה בכך שכל חכמה באה מאת ה׳.

מי נחשב ״חכם״

הפוסקים כתבו שמדובר בחכם מופלג בתורה, שגדולתו ידועה. בימינו נוהגים רבים לברך בשם ומלכות רק כשרואים את גדולי הדור – פוסקים וראשי ישיבות שהכל מודים בגדולתם. על רב חשוב אחר – יש שמברכים בלי שם ומלכות.

חכמי אומות העולם

על מדען או חוקר גדול שאינו יהודי, שהוא ״חכם בחכמות העולם״ – מברכים ״שנתן מחכמתו לבשר ודם״. יש פוסקים שהחילו זאת גם על חכם יהודי בחכמות העולם שאינו תלמיד חכם בתורה.

מלכים

באותו סימן (רכד, ח) מובאת גם הברכה על מלכים: על מלכי ישראל ״שחלק מכבודו ליראיו״, ועל מלכי אומות העולם ״שנתן מכבודו לבשר ודם״. ״מצוה להשתדל לראות מלכים, אפילו מלכי אומות העולם״.

פעם בשלושים יום

״כל ברכות הראייה – אם חזר וראה אותו דבר בתוך שלשים יום, אינו חוזר ומברך״ (רכד, יג). לכן מי שרואה את אותו חכם שוב תוך חודש – אינו מברך שוב.