מה מברכים כשרואים קשת בענן?

המקור בתורה

אחרי המבול אמר הקב״ה לנח: ״את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ״ (בראשית ט, יג), ״וזכרתי את בריתי... ולא יהיה עוד המים למבול״ (ט, טו). הקשת היא סימן לברית שהעולם לא ייחרב עוד, ולכן הברכה עליה מזכירה את הברית.

הברכה

הגמרא (ברכות נט ע״א) מביאה את נוסח הברכה, והשולחן ערוך (או״ח רכט, א) פוסק: ״הרואה הקשת אומר ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו״. מברכים בראייה, ואין צורך שתהיה הקשת שלמה.

לא להסתכל בה הרבה

השולחן ערוך שם מוסיף: ״ואסור להסתכל בו ביותר״. חז״ל ראו בקשת גם רמז לכבוד ה׳, כדברי הנביא יחזקאל שמשווה את מראה הכבוד ל״מראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם״, ולכן מתבוננים רק כדי לברך.

האם מספרים לאחרים

יש מן האחרונים שכתבו שאין להודיע לחבירו ״ראה, יש קשת״, משום שהקשת מעידה גם שהדור ראוי לעונש אלא שה׳ זוכר את בריתו, וזו ״הוצאת דיבה״. ויש שכתבו שמותר לספר כדי שגם הוא יברך. רבים נוהגים כדעה הראשונה.

כמה פעמים

לפי רוב הפוסקים, מברכים על כל ראייה של קשת, גם כמה פעמים באותו יום, אם היו אלה קשתות נפרדות. יש שכתבו שלא לברך יותר מפעם אחת בשלושים יום, כמו בשאר ברכות הראייה, אבל המקובל שבקשת אין הגבלה כזו – וזה מן הדברים שכדאי לשאול עליהם רב.

הקיצור (ס) מביא את הברכה עם שאר ברכות הראייה.