שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן רכ״ד

דיני ברכות פרטיות

13 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   הרואה מרקוליס או שאר עכו"ם אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ואם רואה אותו בתוך ל' יום אינו חוזר ומברך: הגה והאידנא אין מברכים זאת הברכה שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד:

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (א) מרקוליס – היא ע"ג שעובדין אותה עי"ז שזורקין לה אבנים. ושמה העצמה קילוס ומפני שאסור להזכיר ע"ג בשמה לכך כינו אותה בשם קוליס ומר הוא חילוף בלשון ארמי ופירושו הוא חילוף קילוס:

   (ב) או שאר ע"ג – אפילו בית ע"ג [ב"י] וב"ח פי' דוקא כשרואה אותה בגלוי:

   (ג) והאידנא וכו' – שהרי אנו רואין אותה תמיד וכתבו האחרונים דאפילו הולך לעיר אחרת וראה שם ע"ג אינו מברך כיון דראה את מין זה תוך למ"ד בעירו ואפשר עוד דאפילו קטן שהגדיל א"צ לברך כיון שראה אותה בקטנותו ובא"ר כתב עוד מילתא חדתי דאפילו הוא לא ראה אותה תוך למ"ד כיון שיש רוב העולם שהוא שוכן ביניהם שרואין אותה. כתב הב"ח בשם ספר האשכול השמר לך לראות קנגיאות של כותים וה"ה מחולתם או שום דבר שמחתם ואם תשמע קול כותים שמחים האנח ותצער על חורבן ירושלים ותתפלל להקב"ה עליה. ואיתא בגמרא דאפילו ההולך לקניגיאות ולטיטראות של ישראל ה"ז מושב לצים:

2. סעיף ב׳

   הרואה מקום שנעקרה ממנה עכו"ם אם הוא בארץ ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעקר ע"א מארצנו ואם הוא בחוצה לארץ אומר שעקר ע"א מהמקום הזה ואומר בשתיהן כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעבדך: הגה ואם נעקרה עכו"ם ממקום א' ונתנוה במקום אחר מברך על מקום שנעקרה שעקר עכו"ם ועל מקום שנתנוה לשם שנתן ארך אפים (ב"י בשם תוס' ירוש'):

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ד) אם הוא בא"י וכו' – אפילו רק ממקום אחד:

   (ה) ועל מקום שנתנוה – היינו אם יש שלשים יום שלא ראה אותה וכנ"ל:

3. סעיף ג׳

   הרואה בבל הרשעה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחריב בבל הרשעה. ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע. ראה גוב אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה: (וע"ל סי' רי"ח סעיף ז):

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ו) או כבשן האש – היינו החפירה שהוסק בה אז האש לחנניה מישאל ועזריה:

4. סעיף ד׳

   ראה מקום שיש בבבל שכל בהמה שתעבור עליו אינה יכולה לזוז משם אם לא יתנו עליה מעפר המקום ההוא והיא סימן קללה לה דכתיב וטאטאתיה במטאטי (פירוש מכבדות הבית שקובל"י בלע"ז) השמד אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ז) ברוך אומר ועושה וכו' – היינו בשם ומלכות. בגמרא הגירסא ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים:

5. סעיף ה׳

   הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר ברוך אתה ה' אמ"ה חכם הרזים ואם הם עכו"ם אומר (ירמיה נ' יב) בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ח) חכם הרזים – שאין דעתן דומין זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה והוא יודע מה בלב כל אלו האוכלוסין:

6. סעיף ו׳

   הרואה חכמי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מ"ה שחלק מחכמתו ליריאיו:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ט) שחלק – שעם ד' הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אמר שחלק משא"כ לקמיה בס"ז:

7. סעיף ז׳

   הרואה חכמי אומות העולם מעכו"ם שחכמים בחכמות העולם אומר ברוך אתה ה' אלהינו מ"ה שנתן מחכמתו לב"ו:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (י) בחכמות העולם – היינו בהשבע חכמות לאפוקי אם הם חכמים בדתם ע"ז אינו מברך כלל:

8. סעיף ח׳

   על מלכי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי אומות העולם עכו"ם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (יא) ועל מלכי וכו' – ומשמע בגמרא אפילו סומא כשיודע שהמלך עובר מברך ועיין בפמ"ג שמצדד דאם הוא סומא שלא ראה מאורות מימיו יברך בלא שם ומלכות:

   (יב) ברוך שנתן מכבודו וכו' – השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם ודן והורג במשפט מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות:

9. סעיף ט׳

   מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (יג) לראות מלכים אפי' וכו' – ומותר לטמא בטומאה של דבריהן מפני כבודן בין למלכי ישראל ובין למלכי או"ה וכן מפני כבוד הבריות כגון לילך לנחם אבלים. אם רואה פ"א המלך לא יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר:

10. סעיף י׳

    הרואה בתי ישראל ביישובן כגון בישוב בית שני אומר בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה. הרואה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת:

    משנה ברורה (1 סעיף קטן)

    (יד) בתי ישראל – פי' בתי עשירי ישראל שמיושבים בתוקף ובגבורה כגון בישוב בית שני [רש"י] ואפשר דוקא בא"י ובזמן בית שני קאמר אבל בזה"ז אפילו בא"י לא [ב"י] ויש שמפרשים כונת רש"י דאפילו אם הם מיושבים עתה כמו בבית שני ג"כ מברכין והרי"ף פי' בתי ישראל בישובן היינו בתי כנסיות שמתפללין בתוכן וכן נהגו העולם שאין מברכין על שארי בתים כ"א על בהכ"נ כשרואה אותה ביפיה ובתיקונה וכתב בא"ר דאין חילוק בין א"י לחו"ל ואפילו בזה"ז ובפמ"ג מצדד דבזה"ז טוב לברך ברוך מציב גבול אלמנה בלא שם ומלכות:

11. סעיף י״א

    הרואה בתי עכו"ם בישובן אומר בית גאים יסח ה' בחרבנן אומר אל נקמות ה':

    משנה ברורה (1 סעיף קטן)

    (טו) הרואה בתי וכו' – לפירש"י הנ"ל היינו בתי כותים שיושבים בשלוה והשקט ועושר ולהרי"ף היינו בתי תפלה שלהם:

12. סעיף י״ב

    הרואה קברי ישראל אומר בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכו' ועל קברי עכו"ם אומר בושה אמכם וגו':

    משנה ברורה (1 סעיף קטן)

    (טז) קברי ישראל – ואם היה שם רק קבר אחד י"א שאין לומר ברכה זו כי נתקנה בלשון רבים:

13. סעיף י״ג

    כל ברכות הראיה אם חזר וראה אותו דבר בתוך שלשים יום אינו חוזר ומברך:

    משנה ברורה (1 סעיף קטן)

    (יז) אותו דבר – ודוקא כשראה אותו מלך אבל אם ראה מלך אחר צריך לברך [מ"א בשם רדב"ז] וה"ה לענין ההיא דסי"ב ברואה קבר אחר וכל כיו"ב אמנם בא"ר סוף סימן רכ"ה כתב דהמ"א בעצמו בסקי"ט שם משמע דלא ס"ל הכי ועיין בפתחי תשובה מה שכתב בשם ספר עמודי אור בזה:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה